תתקיא

פ' קרבנות דוקא. גם צ"ל מ"ש אדם כי יקריב מכם דהול"ל אדם מכם כי יקריב כו'. ולהבין כ"ז צלה"ק משנת"ל מ"ש ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם דקאי על נשמות והוא כמו שהנשמות הן בעולם הבריאה שז"ע דמות הכסא, דכסה"כ היא במדרי' אצי' והוא בחי' כח המח' ודמות הכסא הוא התגלות המח' שזהו עולם הברי' דלבושין תקינת לון דמינייהו כו', והו"ע נשמות חקוקות תחת כסה"כ, ובחי' אדם שלמעלה מהכסא זהו בחי' אדה"ע בחי' ע"ס דאצי' והו"ע ישראל עלו במח' כו', והישיבה על הכסא הוא השפלת בחי' מראה אדם שלמעלה מהכסא בבחי' דמות כסא כו', וז"ע נשמה שנתת בי טהורה היא דהיינו שרש הנשמה בעצמות הכלי ועצם האור ושם לא יש שום העלם והסתר כלל, ואח"כ אתה בראתה דבעולם הבריאה יש העלמו' והסתרים ועבודת הנשמה היא להסיר ההעלמות וההסתרים כו'.

והנה ב' בחי' אלו בנשמה זהו בחי' יעקב ובחי' ישראל, והוא בחי' ראש ורגל דנשמה כו', דישראל בחי' לי ראש והוא בחי' בן וכמ"ש בני בכורי ישראל כו', והוא כמו הבן שחקוק במחשבת האב דהיינו כמו שישראל במח' בחי' אדה"ע שלמעלה מהכסא כו', ויעקב יו"ד עקב ונק' יעקב עבדי דהיינו העבודה ויגיעה להסיר ההעלמות וההסתרים שזהו בנשמות כמו שהן למטה מהכסא, וכדאי' במדרש דדמות דיוקנו של יעקב חקוקה תחת כסה"כ (ועמ"ש רש"י חולין דצ"א ע"ב), והישיבה על הכסא הוא בחי' ירידת והשפלת הראש בבחי' רגל דנשמה כו'. וביאור ענין ב' מדרי' הנ"ל בנשמות, הנה ידוע דתכלית בריאת האדם הוא בכדי להמשיך גילוי אלקות בעולם כו', וכמשנת"ל (ד"ה כי תשא) דנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים וכוונה זו היא ע"י נש"י דוקא, וע"ז נברא האדם למטה להשלים כוונה זו כו', והענין הוא דהנה כתי' כל הנק' בשמי ולכבודי בראתיו כו' ופי' רש"י כל הנק' בשמי כל הצדיקים הנק' בשמי וכן ת"י כל דא בגין אבהתכון צדיקייא דאתקרי שמי עליהם כו', וזהו כל הנק' בשמי הן הנשמות כמו

שהן בשרשם בשם הוי' שהוא שמי המיוחד בי כו', וכמשנת"ל (ד"ה ויקהל משה) דשרש הנשמות הוא מבחי' פנימי' הכלים שמתאחדים בפנימי' האור כו', ולמעלה עוד מזה בחי' שם העצם שזהו עצם האור כו', ולפמשנת"ל (ד"ה זה יתנו) בענין אותי' דהוי' ודשארי שמות הרי פנימי' הכלים הן אותיות דהוי' כו', ויותר י"ל דפנימי' הכלים הן הד' שמות עסמ"ב ועצמות הכלי שלמעלה ממה שהיא כלי לקבלה זהו האותיות דהוי' כו'. אמנם נת"ל דשרש הנשמות הוא בשם העצם שזהו בחי' האור כמו שהוא למעלה מהתלבשות בכלים כו' וז"ע שם הוי' שהוא שם העצם, וכ' הפרד"ס דמה ש' העצם אין זה שהוא ש' לעצם האלקה היינו עצם הא"ס כ"א לעצמות הספי' והיינו בחי' האורות שזהו בחי' ש' הוי' כו', ולכן עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה ופרש"י שיהי' שמם הוי' כו' והיינו מפני שהם מושרשים בש' הוי' (וגם יש ש' הוי' בכאו"א מישראל כידוע ומבו' במ"א), ולעתיד יתגלה בהם שרשם ומקורם ויהיו נקראים בש' הוי' כו'. ולכבודי בראתיו שבריאת האדם למטה הוא לכבודו ית' וכמארז"ל ספ"ו דאבות כל מה שברא הקב"ה

בעולמו לא ברא אלא לכבודו, דכמו"כ ויותר מכן הוא בבריאת האדם שאינו בשביל האדם בעצמו שהרי הנשמה כמו שהיא למעלה היתה במעלה ומדרי'