תתקח

וכמשנת"ל באורך, ופנימיות הכלי הוא שמתאחד עם עצם האור שלמעלה מבחי' המשכה כו', דהמשכת האור הוא הפעולה שזהו בחי' חיצוני' האור הנמשך ע"י חיצוני' הכלי כו', אבל מה שמתלבש ומתאחד בפנימיות הכלי זהו בחי' עצם האור שלמעלה מבחי' המשכה וגילוי עדיין כו' (וכמו שאינו דומה ההשכלות מהאיש החכם בעצם או מה שבא ע"י יגיעה לבד כו', להיות שזהו גילוי הבא מעצם האור וזה בא רק מבחי' חיצוני' האור כו'). דכמו"כ הוא הדוגמא למעלה דבחי' חיצוני' הכלים הוא לפעול פעולת ההתהוות ופעולת הגילוי כו' שנמשך בזה רק בחי' חיצוני' האור כו', ופנימיות הכלים הוא מה שלמעלה מהמשכה עדיין כ"א לקבל בעצמה (והוא בחי' האין והביטול של הכלי להיות היפך מהותה ולהיות כלי אל האור ובבחי' התאחדות עם האור כו' וכמשנת"ל), דפנימיות הכלי הוא שמתאחד בעצם האור כו'. ולפ"ז י"ל שזהו ב' הפי' בטהורה דהיינו עצם הכלי ועצם האור שמתאחדים זע"ז כו', אך באמת מה שאומרים בהירת האור עצמו ה"ז עצם האור שלמעלה מהכלים שזהו שלמעלה גם מעצמות הכלי שהיא בחי' פנימי' הכלי כו', וצ"ל

דבחי' טהורה שבכלים זהו בבחי' פנימי' הכלים שאינה מסתרת על האור כו' (וכמשנת"ל דפנימי' הכלי הוא בחי' בצלמנו צורה שנחקקה בעצם האור ואינו דבר בפ"ע, וחיצוני' הכלי היא בחי' דמותינו כדבר הנבדל כו', וממילא ה"ה מעלמת על האור כו', ולפמשנת"ל ד"ה זה יתנו חיצוני' הכלים הן בחי' לבושים שהאור מתעלם בהם כו', ורק פנימי' הכלי אינה מסתרת כו'), וא"כ טהורה שבהאור מצ"ע לא רק מהעדר הסתר הכלי, צ"ל שזהו בהאור שלמעלה מהכלי כו'. אך הענין הוא דהנה ידוע שיש בחי' ש' העצם שזהו בעצם האור שלמעלה מבחי' הכלי לגמרי כו', וכמו מי שהוא חכם מצד עצם כח חכמתו הנעלמה לא רק מצד טוב כלי מוחין שמוכנים לקבל את האור שזהו רק כמו שהכלי תופסת האור, אבל מה שבא מהאור מצד עצמו ה"ז למעלה הרבה באין ערוך, שהחכמות והשכליי' המה באופן אחר לגמרי מהשכליים הבאים ע"י כלי המוחין במה שהן כלים לאור השכל כו', וכמו וה' נתן חכ' לשלמה שזהו החכ' שניתן לו מלמעלה דאין שום כלי ביכולתה להשכיל השכלות הבאים מבחי' חכ' העליונה כו', והוא בחי' עצם האור שלמעלה מבחי'

הכלים כו', ובנפש הוא התגלות עצם כח החכ' שלמעלה מהתלבשות בכלי המוח כו' (וזהו מדרי' הד' שבאור שלמעלה מהכלי ומבו' במ"א שזהו בחי' החכ' והיינו בחי' עצם החכ' שלמעלה מהכלים כו'), ומ"מ גם אור זה הוא בבחי' אחיזה בכלים (כי א"א להיות שום גילוי אור בלא כלי ובפרט אור פנימי כו'), אך זהו בהכלי למעלה מבחי' פנימי' הכלי מה שהיא כלי לקבלה רק מה שהאור נאחז בה כו', והיינו דבהאור אין זה שבא בבחי' התלבשות ותפיסא בכלי רק מה שנאחז בהכלי, ובהכלי הוא ג"כ לא רק מה שהיא כלי לקבל את האור רק להיות האור נאחז בה כו', והוא בחי' האין והביטול שבה, ולא רק הביטול להיות כלי לקבל כ"א בבחי' ביטול ממש שבזה נאחז האור העצמי כו'. וי"ל עפמשנת"ל (ד"ה ויגש אליו) בענין ביטול הכלי שיש בזה ב' אופנים, הא' בבחי' התכללות וכמ"ש בסש"ב בענין ביטול האותי' בחמדת הלב כו', והוא בבחי' העדר תפיסת מקום כו', והב' בבחי' דבקות מצד הרגש האור כו', ומצד דבקות העלול בעילתו כו', ובחי' הביטול דהתכללות הוא ביטול גדול יותר, עם היות דבענין הכלי היינו מה שהיא בבחי' מקבל הרי יש מעלה בהביטול דדבקות שהיא