תתקז

הוא ירידת הנשמה מכמו שהיא בבחי' מראה אדה"ע דאצי' בבחי' דמות הכסא בבחי' בי"ע כו'. דהנה נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת כו', ופי' טהורה היא מל' וכעצם השמים לטוהר ופרש"י לטוהר ברור וצלול שאין שום דבר המסתיר ומאיר האור בגילוי כו', גם טהורה מל' טיהרא תרגום בצהרים, והיינו חצי היום שאז האור מבהיק ביותר כו', והפי' הא' הוא שלא יש הסתר על האור, ופי' הב' הוא שהאור עצמו הוא אור מבהיק כו'. וכן יש ב' פי' אלו בגמ' דיומא דנ"ט ע"א על המשנה הזה על טהרו של מזבח, אמר רבה בר"ש כדאמרי אינשי טהור טיהרא והוה פלגא דיומא והיינו על פלגא דמזבח, ואיתותב ואו' אח"כ אלא אמר רבה בר"ש על גילוייו של מזבח, ופרש"י שם דט"ו ע"ב שמפנה האפר מהקטרת עד שמתגלה גג המזבח, והיינו ב' הפי' הנ"ל דמתחלה מפרש טהרו פלגא היינו מה שגלוי מעצמו, ואח"כ מפרש טהרו שמגלה אותו מהדבר המסתיר כו'. והענין למעלה הוא שאין דבר המסתיר היינו בהירת וזיכוך הכלי שאינה מסתרת על האור כו', והוא שאין בזה שום עכרורית וישות המסתיר כו', והיינו בכלים דאצי'

שאינם בבחי' יש ואינם מסתירים על האור כו', וכמ"ש השמים מספרים מנהרין ומנצצין כו', ולפי' הב' קאי על האור עצמו שהוא עצם האור שלמעלה מבחי' הכלים כו'. וצ"ל איך יתפרשו ב' הענינים בנשמות, שהרי ידוע דנשמות הן מפנימי' הכלים, ולפ"ז הוא לפי פי' הא' דטהורה היא שאין שום דבר המסתיר, אך איך יתפרש בה פי' הב' דטהורה הוא האור כו', והנה באגה"ת פ"ד משמע דשרש הנשמות הן מבחי' האור וכמש"ש בענין חלק הוי' עמו שזהו בחי' פנימי' החיות שהוא למעלה מעלה מבחי' האותי' כו' (וקודם לזה כ' שהאותיות הן בחי' כלים והמשכות כו'), אך צ"ל עצם הענין דטהורה הוא בחי' האור לפי' הב' הרי האור נק' קדש, וכמ"ש בלק"ת ד"ה ושמתי כדכד הב' ההפרש בין טהרה לקדושה, דטהרה שייך בהכלי שהיא בבחי' מציאות דבר עכ"פ ושייך בזה טהרה מן הישות, אבל באור אינו שייך לומר טהרה שהרי הוא בחי' אין בעצם כו' והוא בבחי' קדש שמובדל לגמרי כו' (וגם האור המתלבש בהכלים הוא בחי' קדוש וכמ"ש אין קדוש כהוי' כו', ועצם האור הוא בחי' קדש כו', וכמו ושמרתם את השבת כי קדש היא דאמרו בזהר קדש מילא בגרמי', והוא בחי' עצם החכ' בחי' מוחין דאבא שלמעלה מהשתל' כו' וכמ"ש במ"א).

אך הענין הוא דהנה ידוע דפנימי' הכלי מתאחד בעצם האור כו', וכמשנת"ל בענין שם התואר ושם הפעולה שזהו בחי' חיצוני' הכלי ופנימי' הכלי כו', דחיצוני' הכלי הוא בחי' ההשפעה חוץ לעצם הכלי כו' (והוא ההשפעה בסדר השתל' הספי' זמ"ז, והשפעת האור בעולם האצי' כו', ושרש ההמשכה בעולמות בי"ע כו'), ופנימי' הכלי הוא עצם הכלי מה שהיא כלי לקבלה כו', וכמו עד"מ חומר העין מה שפועל פעולת הראי' זהו בחי' החיצוני' שלו שהוא גשם חומר העין כו', ועצם הכלי הוא מה שהעין מוכן לקבל צורת הראי' שזהו בהספיריות הרוחני' שבו כו', וכן בחומר המוח עצם הכלי הוא הלחלוחית הרוחני שבמוח שהוא ההכנה של המוח לקבל אור צורת השכל (וכמשנת"ל ד"ה אז ישיר) דמצד זה ביכולתו להשכיל בכל דבר שכל כו', ומשו"ז נק' חכם ע"ש שביכולתו להשכיל ולהתחכם בדבר טרם שמתחכם בפו"מ שזהו פעולת השכל והוא בחי' החיצוני' שלו, אבל עצם הכלי הוא מה שביכולתו להתחכם מצד טוב כלי שכלו בעצם שהוא כלי לאור השכל כו'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.