תתקו

נתהווה בהם וע"י מציאות יש שאינו כמו מקורו כו', וענין בחי' איהו שמתאחד עם גרמוהי הוא מה שבכח הא"ס להוות יש ודבר נפרד לא כמו העצם כו', ואיהו המתייחד עם חיוהי זהו כח ובחי' הא"ס שמגלה הארת עצמותו כו' (ועמשנת"ל ד"ה וידבר כו' פנחס). ומבו' במ"א דמח' הוא בחי' האור וכמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה, רס"ו, ולפ"ז י"ל דכח מח' הוא כח הגילוי לעצמו דהיינו בחי' האור שזהו גילוי העלם העצמי לגבי עצמו שלמעלה מבחי' התהוות היש כו', וכח הדבור הוא כח הגילוי אל הזולת היינו להיות התהוות היש ומציאת הזולת כו'. גם י"ל עפמ"ש במ"א בענין הבדילו לעצמו שזהו בחי' האוא"ס הבל"ג שהוא האור המאיר לעצמו כו', וזהו בחי' כח המח' להיות הגילוי דבל"ג כו', וכח הדיבור הוא להיות הגילוי להאיר העולמות שהוא בחי' האו"פ כו', והוא האור שבא במדה וגבול כו'. ועמ"ש בלק"ת ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח ספ"ג בענין הדבור לעצמו וכמו אמרה ד' פעמים כו'), והן הם כח המח' שהוא בבחי' העלם בעצמות הנפש שיש בכחו להרהר ולחשוב מחשבות עד אין קץ כו', וזהו עיקר המח' שממנה בא התגלות אותי' המח' כו'.

וכמו"כ הוא למעלה שיש ג"כ בחי' מח' וכמש"כ כי לא מחשבותי מחשבותיכם כו', ויש בזה ג"כ ב' מדרי' כח המח' והתגלות המח', דכח המח' הוא הנק' כסה"כ, דכסא הוא כס א', א' הוא בחי' המדות עליונות הנק' א' ר"ת אדם שהן עצמיות הע"ס, וכמ"ש במ"א דעיקר האדם הן המדות להיות שהן עיקר בחי' הפנימיות, דמוחין עם היותן או"פ אין זה בחי' פנימי' ממש כו', וכמו מקיפים דאימא שכל המקיפים הן מבינה כו', וכמו שבשכל יכולים לקבל גם דבר השנאוי כו' כידוע, וכמו"כ הוא למעלה דעיקר ההשתל' הוא מן המדות וכמו בהתלבשות הפרצופים זב"ז הרי הז"ת של העליון מתלבשים בהתחתון, אבל הג"ר אינן בבחי' התלבשות כו', הרי מה שבבחי' התלבשות פנימי הוא הז"ת דוקא, ולכן בגולגלתא הם ז' תיקונים ובמו"ס יגת"ד, והוא כי גולגלתא הוא בחי' הרצון, והוא הרצון בעיקר ההשתל' שהן רק ז"ת ע"כ בגולגלתא רק ז' תיקונין, ובמו"ס שהוא בחי' מוחין הן ע"ס שבפרטיות הן יגת"ד כו' וכמ"ש במ"א, וז"ע א' שהוא בחי' המדות כו', והמח' נק' כיסוי אל המדות כי אפי' כח המח' הוא בחי' לבוש לבד

להמדות כו', ונשמות הן חקוקות תחת כסה"כ היינו מבחי' התגלות אותי' המח' שזהו תחת כסה"כ שהן מקור האותיות שבהעלם כו', והוא התהוות הנשמות בעולם הברי' שהיא בחי' מח' כו', וכידוע דברי' נק' עולם הנשמות ויצי' נק' עולם המלאכים, דהתהוות המלאכים הוא מבחי' הדבור והתהוות הנשמות מבחי' מח' כו'. וז"ע ועל דמות הכסא דהיינו נשמות שהן למטה מהכסא דהכסא הוא כח המח' והנשמות דבחי' דמות הכסא הן למטה מהכסא והיינו מבחי' התגלות האותיות דמח' כו'. ובחי' מראה אדם שלמעלה מהכסא י"ל שזהו הגילוי מבחי' כח מח' דמחה"ק דא"ק והוא בחי' מח' דאצי' וכמ"ש בע"ח שמ"ז פ"ג דאצי' נק' מח' כו', ובחי' דמות הכסא זהו בחי' התגלות המח' בעולם הברי' כו', והו"ע לבושין תקינת לון דמינייהו פרחין נשמתין דהיינו התהוות הנשמות מבחי' לבוש המח' כו'. וענין ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם הוא עד"מ אדם היושב על הכסא, הרי עי"ז ראשו נשפל מגובה קומתו ורגליו מושפלים למטה כו', וכמו"כ הוא הדוגמא למעלה בחי' ירידת והשפלת בחי' כמראה אדם כו', וכמו שנת"ל דבחי' מראה אדם הו"ע ישראל עלה במח', הנה ענין הישיבה על הכסא