תתקד

מטו"ד כו', וע"י הביטול עי"ז הוא התקשרות מחדו"מ שלו במחדו"מ שלמעלה כו', ואמיתית הענין בזה הוא שיהי' ביטול אמיתי בבחי' ביטול במציאות דאז הדבור שלו בדבר הלכה הוא הדבור שלמעלה ממש בחי' ודברי אשר שמתי בפיך שזהו דברי ממש כו', וכן המח' היא מחשבת הוי' דבחי' חכמתו ית' כו'. אמנם גם ע"י ביטול היש ממשיכים גילוי אלקו' כו', וזהו תכלית ענין עסק התורה והמצות שיהי' בבחי' ביטול היש, וכמו בתורה יותר מכפי הרגילות כמו הי' רגיל לקרות דף א' קורא שני דפים כו', דמה שהוא כפי הרגילות אין בזה ביטול כי כבר הוא מורגל בזה כו', אבל ביותר מכפי רגילותו ה"ז בבחי' ביטול כו', וכן בקיום המצוה הרי בכל מצוה יש בה כפי' וכמו תפילין לשעבד הלב והמוח, דמוחו ולבו יהיו משועבדים לאלקות כו' וכמ"ש בסש"ב פמ"א, וכמו אתרג אל תבואני רגל גאוה כו', ובפרט במצות הצדקה שצ"ל יותר מכמו שהוא רוצה ליתן, וגם שיהי' המשפט בצדקה שישפוט א"ע מן המותרות ויתן לעני כו', וכתי' משפט וצדקה ביעקב אתה עשית דבכדי שיהי' אתה עשית בחי' גילוי זהו דוקא ע"י המשפט בצדקה

כו', וזהו דכאשר דרכיכם דרכי והוא עסק התומ"צ בבחי' ביטול אז מחשבותי מחשבותיכם שמתקשר במחדו"מ העליונים וממשיך עי"ז גילוי ש' הוי' בעולם כו', והיינו שעי"ז נשלם הכוונה דנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כו'. ועוד י"ל ענין מחשבותי מחשבותיכם כדאי' במד"ר מה אני בורא עולמות כך אביכם בורא עולמות וכמ"ש בוראך יעקב כו', וכמו מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק כו', שזהו שינוי הצירופי אותי' שנבראו בהם שו"א כו', וזהו מי שאמר מבחי' מי דוקא שהו"ע מי ברא אלה כו' (והו"ע המח' כו') יכול להיות שינוי הצירופים כו' וכמ"ש במ"א, וזהו כאשר דרכיכם דרכי אז מחשבותיכם מחשבותי בדוגמא דמח' שלמעלה כו'.

והנה מאחר דבחי' כמראה אדם זהו מה שישראל עלו במח', א"כ גם מ"ש ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם קאי ג"כ על הנשמות, והוא כמארז"ל נשמות חקוקות תחת כסה"כ כו', והוא ג"כ מה שישראל עלו במח'. אמנם ידוע דבמח' יש ב' מדרי' מח' וכח המח' כו', דכשם שבדבור הרי הכ"ב אותיות הקבועים בפה בה' מוצאות אחה"ע מן הגרון בומ"ף מן השפתים כו', הרי אין התהוותם בפה שהרי האלם יש לו ג"כ המוצאות וגם הבהמה יש בה כל המוצאות ומ"מ אין בהם הדבור כו', אלא שמקור הדבור הוא בנפש שהנפש מלאה אותי' (והוא בחי' כח הגילוי שבנפש כו', כי הנפש בעצמה ה"ה באמת מושללת מכל גדר התפשטות וגילוי כי היא עצמי, דכל עצמי בלתי מתפשט ומתגלה כו', וע"כ אינה בערך שיהי' ממנה איזה התפשטות וגילוי אפי' החיות להחיות ומכ"ש שיהי' גילוי פרטי כמו כח החכ' וכח הבינה וכה"ג, והגם שהכחות כלולים בנפש וכחות הן גילוים מהנפש, ועש"ז נק' אברי הנפש דאבר הוא התפשטות והתגלות וכמו כיצד מעברין את הערים אית תנא מאברין ואית דתנא מעברין והיינו התפשטות כו', וכן אברי הנפש הן

התפשטות והתגלות מן הנפש כו', והנפש נמצאים כלולים בו כחות קודם שנתגלו כו', הנה כמו שהן כלולים בנפש ה"ה ג"כ כמו עצם הנפש דכל הכלול בהעצם ה"ה כמו העצם שהן ג"כ כחות עצמיים שאינם בגדר הגילוי כו', וגם הם שם בתכלית ההתכללות בנפש שאינם בבחי' מציאות כלל כו', ובפרט בעצם הנפש כמו שנושא בעצמו כחות אינם בבחי' מציאות כלל כו', והאותיות שבנפש זהו בחי' כח הגילוי שבנפש