תתצו

התאחדות האדם עם אלקות ע"י העבודה בבחי' רוח רעש ואש כו', ונת' דג' מדרי' הנ"ל הן בבי"ע דלא ברוח ה' כו' להיותן בבחי' התפעלות מורגשת בבחי' יש כו', וה"ה בבחי' דמות בלבד לגבי בחי' רוח רעש ואש דאצי' שהן בבחי' אחדות ממש כו', וכמו יחו"ת דעם היותו ג"כ יחוד ה"ז בבחי' כדמותינו לגבי בחי' יחו"ע כו', וזהו בחי' דמות אדם דאדם בגימט' מ"ה והוא הביטול דיחו"ע כו', אבל הביטול דיחו"ת ה"ז בחי' דמות אדם לבד כו', וכמא' כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד אוף הכי איהי אתייחדת לתתא ברזא דאחד והוא בחי' מרכבתא תתאה דד' מחנה שכינה בעולם הברי' שזהו רק ברזא דאחד כו', וכ"ז הוא על דמות הכסא דוקא שע"י הכסא שהיא בחי' הפרסא המסתרת אורות דאצי' עי"ז הוא בחי' דמות מראה אדם דברי' כו'. וז"ש באו"ת ועל דמות הכסא שהוא ית' מכוסה שם, דמ"ש קודם והקב"ה עשה כמה צמצומים כו' בכדי להיות אחדות כו', והאדם כו' עד שיהי' אחדות עם הקב"ה ושיבוטל כו', זהו שמבאר בחי' אדה"ע דאצי' שהוא בבחי' אדמה לעליון כו', וכמו"כ בנשמות הו"ע נשמות דאצי' שהן בדוגמא של

מעלה כו' כמשנת"ל (ד"ה בא), וכאן מבאר בחי' דמות אדם דברי' שזהו על כסא שהוא ית' מכוסה שם בבחי' פרסא כו', ובאמת בכללות ההשתל' בכדי שיהי' בחי' אדם זהו ע"י פרסאות רק שבמדרי' העליונות אינם בבחי' העלם כ"כ כו'. אך הפרסא שבין אצי' לבי"ע היא פרסא המעלמת ועי"ז הוא בחי' דמות כמראה אדם דעולם הברי' כו') ע"ד וענן ואש מתלקחת (ענין וענן למע' הוא בחי' פרסא הנ"ל וכידוע בענין את קשתי נתתי בענן שזהו ע"י הכאת אור השמש בענן שנעשה אור חוזר וזהו הקשת כו', וכל אור חוזר ה"ה בדבר המסתיר דוקא שאינו עובר האור בדרך או"י ונעשה או"ח כו' וכמ"ש במ"א, ומזה נמשך ואש מתלקחת שזהו בחי' אש דשרפים שבעולם הברי' כו', שזהו המדרי' היותר עליונה בהג' מדרי' רוח ורעש ואש דבי"ע והוא ע"י הענן דוקא כו'. ואח"כ מבאר באו"ת הענין הנ"ל באדם למטה כו', ואומר) וענן פי' מקודם החשכות שורה באדם שאינו יכול להתפלל בהתלהבות ואח"כ ואש מתלקחת שבא להתלהבות (הכוונה בזה ג"כ על נשמות דבי"ע, ועז"א שמקודם כו' שאינו יכול להתפלל בהתלהבות וזה אינו מצד העלמה יתירה

(שמחמת הגוף ונה"ב כאשר מעלים ביותר כו'), כ"א כן הוא בסדר הבריאה בהתהוות נשמות דבי"ע שא"א להיות תחלת העבודה בהתלהבות ורק בנשמות דאצי' יכול להיות שתהי' תחלת העבודה בעבודה פנימי', אבל בנשמות דבי"ע א"א להיות כן, וזהו שבתחלה א"א לו להתפלל בהתלהבות ואח"כ בא לידי התלהבות כו'.

ולהבין זה ילה"ק תחלה דכללות ענין ציור אדם למעלה הוא מה שישראל עלו במח' דהלא אין לו דמות הגוף ואין לו גוף ואינו שייך כלל ציור אדם למעלה רק זהו מה שישראל עלו במח' כו', וכדאי' במד"ר בראשית ר"פ כ"ז גדול כחן של נביאים שמדמין צורה ליוצרה, ר"ל שכמו שהצורה הוא אדם כך קורין ליוצרה אדם כו'. והענין הוא דהנה תכלית הכוונה בהשתל' העולמות הוא בשביל להיות לו ית' דירה בתחתונים וכמארז"ל נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כו', ופי' תחתונים אין זה במקום שהרי הוא ית' אינו בגדר מקום וכמ"ש הנה מקום אתי כו', רק פי' עליונים ותחתונים היינו במעלה ומדרי', שהעוה"ז השפל הוא היותר תחתון ושפל במדרי' שהוא סוף ותכלית כל המדרי' בהשתל' המדרי' מלמעלמ"ט שנתהווה ע"י ריבוי צמצומים וע"י ריבוי העלמות