תתצ

שהוא קר ונמס באויר התחתון ונעשה מים כו'), וצ"ל ההפרש בין שלג לקרח שזה גילודו קל וזה גילודו קשה (ובמשנה דמקוואות דמשלג יכולים לעשות מקוה בתחלה, וקרח לדעת הרמב"ם בה' מקוואות פ"ז ה"ג רק מעלה ומשלים כו', ומבו' במ"א מפני שקרח הי' תחלה מים ונגלד ושלג לא הי' תחלה מים וכנ"ל שבענן הוא שלג, וי"ל דשלג הוא מבחי' אור כמשי"ת, ומיהו שארי הפוסקים אין מחלקים ביניהם, ולדעת רש"י גם משלג אין עושין מקוה בתחלה וכמ"ש הב"י).

ולהבין זה ילה"ק תחלה ענין אור מים רקיע, הנה אור ומים הן ענין א' דשניהם בחכ' כידוע, רק שהמים הוא בחי' חכ' הגלוי' והוא מה שמשכיל בשכלו איזה השכלה דנקודת ההשכלה היא כדוגמת המים כו' (והיינו כמו שהמים ניידי אנה ואנה, וגם הן בגוון פשוט כו', כמו"כ הנקודה אין בה גוון עדיין ויכולה לבא בכמה אופנים שונים, וכמשנת"ל ד"ה הנ"ל דנקודה אחת באה בנטיות שונות כו'), ואור הוא מקור החכ' והוא כח המוליד ההשכלות שממנו נובעים ונמשכים כו', דאותו כח הוא כח היולי שאינו נרגש ונתפס במציאות דבר מה כו', ועש"ז נק' אור שאינו במציאות דבר עדיין כו'. ויובן עד"מ המשכת הטפה ממוח האב, דהנה עיקר משכן יסוד המים הוא במוח, דלב הוא יסוד האש ומוח יסוד המים כו', דמי שיש בו הרבה לחלוחית במוחו הוא בר הבנה ביותר ויכול לחדש השכלות והמצאות חדשות לפי שהשכלים נובעים מהלחלוחית שבמוח, והנה הלחלוחית הזאת אינה לחלוחית גשמי כמים אלא שהוא רק כח הלחלוחית ונק' יסוד המים כו', וכמו המים היסודי שאינו מים ממש כו' (וכמשנת"ל ד"ה אז ישיר דהכנת

חומר המוח לקבל אור השכל הוא בהרוחניות שבחומר המוח כו'), וה"ז כמו הטל שהוא ג"כ לחלוחית ומ"מ אינו כמים שהוא לחלוחית דקה ורוחני כו', כמו"כ הלחלוחית שבמוח הוא כח רוחני, וממנו נתהווה הטפה שהוא שנתגשם מהכח הלחלוחית הרוחני שבמוח. והנה גם כשנמשכה הטפה ממוח האב הרי כשנקלטה בבטן הנוק' ומתהווה ציור הולד באברים וגידים ה"ז הגשמה שנית, והרבה יותר מהגשמת הטפה דעם היותה גשמי ורחוקה מאד מערך הלחלוחית הרוחני שבמוח מ"מ ה"ה מופשטת עדיין מתואר גשמי עד שיתכן לומר ע"ז שיהי' כך או כך, וכמארז"ל דמלאך הממונה על ההריון מביא הטפה לפני הקב"ה ואומר טפה זו מה תהא עלי' כו', אמנם כמו שהיא בלחלוחית שבמוח איך שייך לומר מה תהא עלי', מפני ששם הוא לא בבחי' מהות ומציאות דבר כלל, רק כמו שבא בבחי' טפה שנתגשמה במהות ומציאות דבר שייך לומר מה תהא עלי' כו'. ומ"מ מזה שיכולה להיות בכמה אופנים שונים מובן שהיא מופשטת עדיין מאיזה תואר וה"ה בבחי' פשיטות עדיין, וכשנתהווה ממנה ולד ה"ז מתגשם ממש ואינו שייך בזה שינוי כלל כו'. וכמו"כ הוא

בענין אור מים רקיע דאור הוא עדיין כח היולי בתכלית הפשיטות לגמרי שאינו נתפס בשום מציאות כלל, ומים הוא שבא בבחי' מציאות דבר שנרגש במישוש ומתפשט ממקום למקום כו' (וזהו דאור יכול להיות בכ"מ ואינו מקבל שינוי משום דבר, וכמו אור השמש שיכול להיות במקום האשפה ואינו מקבל שום עכרורית מזה מפני שאינו במציאות דבר ובכ"מ שהוא ה"ה בבחי' הבדלה כו', משא"כ המים מקבלים שינוי אם יהיו במקום האשפה וכה"ג להיותם בבחי' מציאות כו'), ומ"מ גם המים הוא בבחי' רוחני לגבי רקיע שהוא מה שאגלידו מיא שזהו כמו הקרח שנקרש המים ונצב כמו נד שנעשה כדומם ממש