תתפז

אינו כלי לקבל אין המשפיע יכול להשפיע ואינו רוצה להשפיע, כ"א כאשר הוא כלי לקבל אז הוא משפיע לו ובהשפעה יתירה כו' (ויכול להיות שתשוקת המקבל מעורר בתחלה ירידת וצמצום המשפיע, וכלי המקבל פועל כאשר נמשכה ההשפעה שיהי' הגילוי אל המקבל ובהשפעה בריבוי יותר כו', ואיך שיהי' הרי הביטול שלו מה שהוא כלי לקבל ה"ז גורם השפעת המשפיע), וגם שעי"ז נעשה כלי לקבל את ההשפעה כו'. והנה אנו רואין שבעת שמקבל השכל אם ישאלנו אחר איזה שאלה אע"פ שיודע להשיב לא יוכל להשיב לו כלום והיינו מצד שהוא כלול ובטל לשמוע את השכל ולקבלו שצריך להתבטל במציאותו כנ"ל, ע"כ זהו ממילא תכלית ההיפך מלהשיב לאחר ולהיות משפיע שהוא בחי' התפשטות והרגשת מהותו וכמא' איידי דטריד למיבלעי לא פליט כו' (דהטרדא למבלע זהו הביטול כו' וכמשנת"ל ד"ה ויגש אליו). אך הנה צמצום זה אינו צמצום אמיתי שאין לו רצון בהשפעה זו והיינו שהוא למעלה מגדר השפעה כו', שהרי אחרי שפסק מלשמוע ומכיל בתוכו השכל שקבל אז ישיב לו, וגם את השכל הזה הרי הוא משפיע אח"כ, וגם תחלת קבלתו

השכל הוא בשביל להשפיע לזולתו כו', דכל מקבל הוא משפיע דכאשר מקבל וקולט ה"ה משפיע ומוליד כו', רק מצד שכלול ובטל בהמשפיע הוא שאינו יכול להיות אז משפיע כו'. ונמצא שמניעת ההשפעה לשואלו הוא עצמו בחי' הכיווץ והביטול שהוא בטל לרבו כו', ומניעת ההשפעה הוא רק עכבה שמעכב עצמו מלהשפיע לעצמו ולזולתו כו', דבעצם ה"ה שייך להשפעה כנ"ל רק שמעכב עצמו כו', וא"כ ה"ז כמו הסתר רק שההסתר הוא ע"י הביטול, וזהו הביטול לעכב עצמו שלא יהי' התגלות לא לעצמו ולא לזולתו כו', וביטול ועכבה זאת היא גורמת ההשפעה מהמשפיע, ועי"ז הוא מקבל את ההשפעה, ועי"ז דוקא נקלט אצלו ההשפעה כו'. והנה מה שמקבל הוא ההשפעה שבערך המקבל היינו בחי' חיצוני' השכל של הרב, וכשמקבל את ההשפעה ה"ז בא אצלו כפי מהותו היינו כפי חושי השכל וההשגה שלו כו', שז"ע הקליטה דכאשר הדבר נקלט בו הרי ביכולתו להביא ענין ע"פ חושים שלו שאינם כמו חושי הרב כו'. וכ"ז הוא ע"י הביטול והכיווץ שלו דוקא, שעי"ז דוקא נעשה כלי לקבל שיוקלט בו ההשפעה כו'.

ובזה יובן מה שבחי' מל' היא בחי' מקבל, דמדרי' שלמעלה מבחי' המל' אינם בבחי' מקבל וכמ"ש בזהר דכד סלקא מילין מכנס"י ולעילא כולהו דכורין אינון, רק מל' היא בחי' מקבל כו' (דעם היות שכל הספי' מקבלים זמ"ז וכן כולם מקבלים מאוא"ס המאציל, זהו שהם בבחי' השתל' זמ"ז וכולם משתלשלים ונאצלים מאוא"ס המאציל כו', שאין זה ענין הקבלה כו', ולעיל (ד"ה ויגש אליו) נת' שהן ג"כ בבחי' מקבלים לגבי אוא"ס וכמו שהקו בכלל נק' שכינה כו', ומ"מ אין זה בבחי' מקבל ממש כו', דבד"כ ענין עו"ע אין זה אמיתי' ענין משפיע ומקבל שהרי זהו בבחי' קירוב הערך, שהעילה היא שמשפעת בבחי' קירוב וכן העלול הוא בערך העילה כו', וענין משפיע ומקבל הוא שנבדלים זמ"ז שהמקבל הוא מהות אחר מן המשפיע והוא בבחי' מקבל כו' ובעו"ע אינו באופן כזה כו', וכמו"כ למעלה הרי המשכת האורות מאוא"ס ב"ה הן בבחי' קירוב דהגם שזהו ע"י הצמצום מ"מ ה"ז ע"י שהאוא"ס חזר והאיר וכמ"ש בע"ח המשיך אוא"ס קו א' כו' וכמ"ש במ"א, וכן הקו הוא נוגע ודבוק כו' (ובודאי צריכים לחלק בין מה שהן בבחי' נאצלים מאוא"ס ב"ה ובין מה שהן