תתפב

כו', אך השכלי' הפשוטים והתחתונים הם כמו פסולת לגבי השכליי' הדקים כו', ובהיותם כלולים יחד בכח השכל שבמוח ה"ה מעורבים יחד ואז אינם בבחי' הגשמה כ"כ כו', וההבדלה היא שנעשה ע"י הקרומות שבמוח שמבדילים את השכלי' התחתונים מן העליונים ובאים בהגשמה עי"ז כו'. ומשל גשמי הוא כמו הזלת הליחה מהחוטם שזהו הרקת הפסולת מהלחלוחית שבמוח, ושם במוח הוא בתכלית הדקות (דהלחלוחית היא רוחני) ואינו שייך שם כלל ליחה סרוחה ועכורה כ"א פסולת דקה ביותר, ומ"מ צריכים להפרידה והוא ע"י הקרומות שמפרידין מעט מעט עד שנעשה בחוטם ליחה סרוחה ועכורה שהוא פסולת ממש כו', וכמו"כ הוא בהקרומות שבמוח המפרידין את השכלי' דבכח השכל שבמוח כלולים כל השכלי' והן בבחי' הרוחני' כו', ונבדלים ע"י הקרומים ונעשים שכלים פשוטים כו'.

והדוגמא מזה יובן למעלה דהנה לכאו' אינו מובן מפני מה מייחסים את התורה לבחי' ח"ע יותר מכל הנמצאים שבעולם שהכל הוא מבחי' ח"ע וכמ"ש כולם בחכ' עשית כו', ויש בהם חכ' עמוקה וכמש"א אשר יצר את האדם בחכמה והיא חכמת הניתוח כו', וכן כל השבע חכמות שיש בהם חכמות עמוקות כו', מהו מעלת התורה כ"כ שעלי' אמר שלמה אמרתי אחכימה והיא רחוקה ממני, שכל החכמות השיג בחכמתו ועל חכמת התורה ובפרט פרה אדומה וכה"ג אומר אמרתי כו' והיא רחוקה כו', וכתי' לא ידע אנוש ערכה אלקים הבין דרכה כו', ובמד"ת אי' שאלמלי ניתנו פרשיותי' של תורה על הסדר הי' האדם יכול להחיות את המתים ולעשות מופתים כו', וזהו מפני שהתורה היא רצונו וחכמתו ית', והלא כל הדברים המה מרצונו וחכמתו ית' כו'. גם צ"ל בעיקר ענין התורה שהיא להבדיל בין טמא לטהור ומותר ואסור כו', דקודם מ"ת הי' הכל מותר וכמ"ש כירק עשב נתתי לכם את כל, וע"פ התורה יש בהמות טהורות ובהמות טמאות כו', והלא בגשמי' אין הפרש בין הטהורה להטמאה, ולכאו' גם בכח האלקי המהווה ומחי' אין גרעון

בכח המהווה את הבהמה טמאה לגבי הכח המהווה בהמה טהורה כו', ושרש כולם הוא מבחי' החכ' דכולם בחכ' עשית כו' ומפני מה התורה מבדלת ביניהם כו'. אך כללות הענין הוא שזהו ההבדלה דיהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים דהיינו בין ח"ע וח"ת שזהו בשרשו ההבדלה בין חכ' דתורה וחכ' דמע"ב, דחכ' דמע"ב היא בבחי' פסולת לגבי חכ' דתורה ונק' מלין דהדיוטא וכמא' לאו אורחא דמלכא לאשתעי במלין דהדיוטא כו', דעם היות שזה מדרי' גבוה מאד ה"ז בבחי' מלין דהדיוטא ובחי' פסולת לגבי חכ' דתורה כו', ומחכ' דמע"ב הוא שנשתלשלו כל החכמות וממילא ה"ה פסולת לגבי חכ' דתורה כו', ולכן על התורה דוקא אומר אמרתי אחכימה והיא רחוקה כו' ולא ידע אנוש ערכה כו' מפני שהיא עצמי' החכ', משא"כ כל החכמות ששרשן מחכ' דמע"ב ה"ה פסולת לגבי תורה כו', ועם היות דחכ' דתורה וחכ' דמע"ב שניהם בבחי' החכ', הנה חכ' דתורה היא עצמיות דחכ' וחכ' דמע"ב בחי' הפסולת דחכ' כו'. ובזה יובן משארז"ל בסנהדרין ע"פ אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל תורה או לעמל שיחה כו', עמל שיחה הן העש"מ

כו', ואומרו איני יודע כו' זהו קודם ההבדלה דשניהם בבחי' החכ' כו', אבל כאשר נבדלו הרי חכמת התורה נשארה בבחי' העצמיות דח"ע וחכ' דמע"ב בחי' הפסולת דחכ' כו', והאדם דוקא לעמל תורה יולד כו', ומה שתורה מבדלת בין מותר ואסור זהו ההבדלה בחכ' דמע"ב גופא, דהנה