תתפ

נשאר למעלה מהפרסא והפסולת יוצאה למטה מהפרסא כו', וזהו סיבת מציאת הרע שבעולם שנא' ע"ז ובורא רע, שהוא בריאה יש מאין כו', זהו שנתהווה מהפסולת הנבדלת כו', והגם שאין רע יורד מלמעלה זהו מלמעלה דוקא היינו מעל לרקיע ופרסא המבדלת דשם הכל טוב שנברר כו', אבל ממה שנבדל תחת הפרסא מזה מתהווה הרע כו', וה"ז כמו נקבי הזיעה שמוציאים הפסולת שבחום הטבעי כו', כמו"כ נקבי עור החשמל מוציאים הפסולת מגבורות העליונות שהן גבורות קדושות שנעשה חיות זה בבחי' גבורות קשות ממש כו'. ויובן זה ע"ד משארז"ל מזיעתן של חיות נה"ד יוצא כו', דמהתלהבות חיות שבעולם היצי' נה"ד יוצא דבהשתל' על ראש רשעים יחול בגיהנם כו', ועד"מ המתפלל בהתלהבות גדולה ברשפי אש התשוקה לאלקות ה"ה מתענג בעונג נפלא בתשוקה זו כו', ובאה מהתענוג שבההתבוננות דכאשר מתבונן בענין אלקי ומשיג אותו היטב ונקלט אצלו היטב הענין במוחו שמאיר אצלו הענין האלקי בגילוי ממש כו', ה"ה מתענג מאד בהענין האלקי ומזה הוא שבא רשפי אש התשוקה לאלקות שיש בזה ג"כ תענוג גדול כו', והגם שעונג

הוא השבת הנפש והתשוקה היא בבחי' הסתלקות וכליון הנפש כו', מ"מ התשוקה באה מהעונג שבההתבוננות ויש בה עונג כו', כי גם העונג כלול מחו"ג ומבחי' גבורות שבעונג בא רשפי אש התשוקה כו', והיינו שגם בההתבוננות העונג הוא בהתלהבות או שזהו עונג דאו"ח וע"כ בא בבחי' רשפי אש כו', ונמצא עם היות שזהו עלי' והסתלקות החיות ה"ז בא מעצם נקודת חיות הנפש שהוא העונג כו'. והנה כאשר נפסק ההתלהבות בזמן מה אחר התפלה יכול לבא לידי כעס ורוגז על עוברי רצונו כו', דכשרואה איזה דבר ה"ה מתכעס כו', וזה בא מצד ההתלהבות כו', דבעת ההתלהבות הרי לא הי' שייך כלל לאיזה כעס מפני שהי' בבחי' ביטול עצמותו בהתכללות במקור חיים שהוא העונג האלקי כו', אך כשנפסקה ההתלהבות יבא לידי כעס שזהו מהחמימות וגבו' הקודמת כו', ואם הי' העבודה בבחי' חסדים שבגבורות לא הי' הכעס כלל (כ"א הי' בבחי' צער בנפשו על הלא טוב כו' וכמ"ש במ"א), ומפני שהעבודה היא בבחי' גבורות מזה בא הכעס כו', ועם היות שזהו ג"כ לשם שמים, ה"ז מ"מ בחי' גבו' קשות ויכול להיות מזה עונש בפו"מ

כו', ועד"ז הוא מזיעתן של החיות דמהתלהבות הרשפי אש שלהם שזהו בתכלית הקדושה נברר מ"מ מזה הפסולת שהן גבורות קשות והן מלאכי חבלה ומזיקים שמזיקים לנפש כו', ועד"ז הוא הפסולת הנברר ע"י הרשת שזהו פסולת ממש שנעשה רע כו'.

אמנם יש בחי' רשת בקדושה וכמ"ש בזהר"ק בפי' מאה"ז בראשית דנ"א כ' ואמנם יש רשת בקדושה שע"י אותם הנקבים נכנס האור ויוצא למי שראוי לקבל כו' (ושם שזהו בבעל תשובה שחותרים להם חתירה כו' יעו"ש ד"ל ע"א). והענין דפסולת זאת אין זה פסולת ממש כ"א מה שכל מדרי' תחתונה נק' פסולת לגבי המדרי' העליונה וכמו דא מוחא לדא ודא קלי' לדא כו', והמדרי' העליונה כוללת המדרי' התחתונה ואז הכל הוא כמו המדרי' העליונה, וכאשר המדרי' התחתונה מתגלית בפ"ע אז ה"ה כמו פסולת לגבי המדרי' העליונה כו', וז"ע יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים שזהו בין מ"ע ומ"ת כו', דקודם ההבדלה היו מעורבים יחד ולא הי' המ"ע בבחי' העילוי כ"כ והמ"ת לא היו בבחי' ירידה כו', וע"י ההבדלה הוא שהובדלו והופרשו זמ"ז ונעשו המ"ע בתכלית העילוי ומ"ת נעשו בתכלית הירידה שנעשו