תתעט

ההתבוננות והתפעלות שכלי אינו בא תיכף הרגש הבכן דקרבת אלקי' לי טוב, דמפני שהן מהותים נבדלים אינם באים זא"ז תיכף דהיינו שמההתפעלות על עצם הטוב דאלקות תבוא ההתפעלות דהרגש עצמי איך שלו טוב כו', כ"א שאחר ההתבוננות האמיתי כאשר מתפעל בשכלו כנ"ל מתעלם האור לגמרי שאינו בבחי' השגה ולא בבחי' התפעלות, ובזה הוא משתנה והולך (ער גייט אריבער) ממהות למהות להיות הרגש הבכן כו'.

והנה בתו"א שם מבו' דמיצר הגרון הוא הממוצע המחבר כו', וי"ל דכמו"כ הוא ג"כ בענין הפרסא שזהו כמו ממוצע, וכמ"ש בזהר בראשית דל"ב ע"ב ע"פ יהי רקיע אית קרומא במציעות מיעוי דב"נ דאיהו פסיק מתתא לעילא ושאיב מעילא ויהיב לתתא כו', הרי דהפרסא היא כמו ממוצע דשאיב מעילא כו'. ולהבין ענין דשאיב מעילא ויהיב לתתא, הנה ענין הפרסא עם היותה לבוש המעלים לגמרי מ"מ יש בה נקבים שע"י יוצא דבר מה, וכמו עור האדם שמלא נקבים שדרך בם יוצא הזיעה וגם מעור הבהמה יוצאים שערות כמשנת"ל, דכמו"כ הוא הדוגמא בפרסא העליונה שיש בה נקבים והו"ע הרשת שע"ג מזבח עילאה הנז' בזהר, דבד"כ זהו הפרסא שבין אצי' לבי"ע ה"ז נק' רשת שהוא מנוקב כנקבי הנפה כו' (והוא בבחי' המל' וכמו"כ הוא בפרסאות שלמעלה מבחי' המל'), וכמו עד"מ הנפה שמרקדין בה הקמח הרי עיקר ענינה הוא להפריד הפסולת מן הקמח, שקודם שמרקדין את הקמח הרי מעורב הכל בתכלית העירוב ואז הפסולת אינו גס כ"כ וגם הטוב אינו טוב כ"כ, וע"י שמרקדין את הקמח בהנפה קולטת הנפה את הפסולת הגס

ודרך הנקבים יוצא הקמח הדק, וכאשר משימים הקמח עוד הפעם בהנפה ישאר עוד מהגס ע"ג הנקבים שאינו גס כ"כ כהקודם והיותר דק יוצא כו', וכן יהי' בירור הנפה כמה פעמים כו', וזה בנפה שלנו שקולטת הפסולת ומוציאה את הטוב, אבל בנפה הנזכרת במשנה פ"ה דאבות הוא שקולטת הסולת ומוציאה את הקמח היינו שקולטת את הטוב ומוציאה את הפסולת כו', ובבירור הראשון מתברר הסולת היותר טוב והשאר יוצא הכל בפסולת שיש בזה הרבה קמח, ואח"כ מתברר עוד ויוצא פסולת גס יותר עד שבבירור האחרון יוצא הפסולת היותר גס כו', וה"ז ממש כמו נקבי עור האדם שמוציאים את הזיעה שהיא הפסולת המתברר מן החום הטבעי כו', דחום הטבעי יש בו פסולת כי טבע החום להוליד פסולת וכמו שהוא בהחום הטבעי ה"ז בדקות ומ"מ צריך להתברר מן החום והוא שיוצא מעט מעט עד אשר יוצא בהזיעה וזהו שהזיעה מבריא את הגוף מפני הסרת הפסולת, וכאשר מתגבר החום הטבעי נסתם נקבי הזיעה וכאשר מזיע ה"ה מבריא כו', ומ"מ הרי החום הטבעי אינו יוצא שבאם יוצא ח"ו החום הטבעי א"א לחיות כו', רק יוצא הפסולת לבד כו'.

וכמו"כ יובן בענין הרשת שע"ג מזבח עילאה בחי' מל' דאצי' הנותנת טרף לבי"ע כו', שזהו ע"י הרשת המלא נקבים שבהם מתברר הפסולת מן הטוב כו', וכמ"ש במאו"א אות ר' סל"ה רשת מחצי המל' ולמטה כי שם ק"נ, והיינו שהרשת מוציאה הפסולת ממש כו'. והענין הוא דהנה השפעה האלקי' מהרפ"ח ניצוצות ה"ז מעורב טו"ר משבה"כ דתהו כו', דהרי האורות דתהו היו בבחי' ביטול ביותר (וכמשנת"ל בענין בהמה בה מה) והכלים היו בבחי' יש ביותר, ונת"ל שגם הביטול דאורות היו בבחי' ישות (לא בבחי' הנחת עצמותו כו'), וע"כ הרפ"ח ניצוצות מעורבים טו"ר כו', וזה מתברר ע"י הרשת שהיא הפרסא כו', שהטוב