תתעו

מ"מ אינו יכולים להחליפם כו', וכמו"כ בחי' לבושי הברי' מתייחדים עם האור ומאיר שם גילוי האור דבחי' האין האלקי מאיר בגילוי בברי' כו', ויצי' הם כמו לבוש הדבור שמעלים על האור כו', ומ"מ ג"ז הוא גילוי, אבל היכלות הן לבושי עשי' שהן מסכים ופרסאות המעלימים על האור לגמרי כו'.

והנה ענין המסכים והפרסאות יש בכל העולמות גם בעולם אצי' ובעולמות שלמעלה מאצי' כו', דכשם שאורות וכלים ישנם בכל העולמות ופי' אורות היינו או"פ, הרי בכל העולמות יש בחי' או"פ, דהגם שבד"כ מה שלמעלה מאצי' הוא בחי' מקיף מ"מ הרי יש בזה או"פ כו', וכמ"ש בע"ח דגם בבחי' א"ק יש עיגולים ויושר ובכל א' יש בחי' או"מ ואו"פ כו', רק שבכללות המדרי' העליונה היא בבחי' מקיף כו', וכמו"כ בחי' הכלים ישנם בכל העולמות וכמ"ש במבו"ש שהתחלת התהוות הכלים הוא בא"ק דאל"כ במה הוא חלוק מאוא"ס כו', כמו"כ בחי' מסכים ופרסאות ישנם בכל העולמות כו', כי זהו אחת מעניני התיקון שיהי' המשכת האור דרך מסך ופרסא דוקא. וכמ"ש בעה"מ שע"ח פ"ב דמ"ה ע"ג וז"ל החוט הזה של א"ס כו' נתפשט החוט בתוך א"ק ונעשה פרסא פי' פרוכת שהוא מסך בין א"ק סתימאה לבין א"ק סתם כו' (והיינו בין עולם המלביש ובין א"ק), כדי שלא יצא יותר מדאי ויהי' ח"ו העולם חרב כמו שהי' בעולם התהו, והמסך הזה מעכב השפע שלא יצא חוצה יותר ממה שיכולים לסבול העולמות, וכן יש בין כל

עולם ועולם מסך מבדיל בסוד והבדילה הפרוכת לכם בין קדש ובין קדה"ק כו' עכ"ל, הרי גם במדרי' העליונות ביותר דהיינו בין המלביש ובין א"ק יש פרסא כו'. ומדבריו מבואר שבעולם התהו לא הי' פרסאות והי' האור מאיר בגילוי ביותר וזה הי' סבת השבירה כו', ובאד"ר בתחלתו דקכ"ח ע"א אי' ופריס קמי' חד פריסו ובה גליף ושיעור מלכין כו', וזהו פרסא דא"ק, דאחר הצמצום דא"ק שהעלה אור חצי הפרצוף התחתון למעלה פריס פרסא ובה גליף כו', משמע דגם בתהו הי' פרסא כו', ועמ"ש מזה בע"ח שער הנקודים פ"ב ובביאור האד"ר בס' קול ברמה, אמנם בס' רוח דוד בפי' הא' כ' דע"י הפרסא הנה מדחיקות האור שלמעלה מהפרסא יצא האור דרך העינים (שלא ע"י הפרסא) והם האורות דתהו כו', והוא מהר' צמח שם וכ"ה בע"ח שם, נמצא דהאור דתהו הי' שלא ע"י הפרסא רק שזהו ע"י סבת הפרסא כו', ונת"ל (ד"ה וירא בלק) דחומר העין הוא ג"כ כמו הפסק לגבי אור הראי' ומ"מ נמשך בזה העצמי כו', אך מ"ש באד"ר ובה גליף ושיער מלכין משמע דהמשכת האור הוא ע"י הפרסא, צ"ל כמ"ש בע"ח שם פבו"ג ובמבו"ש ש"ב

ח"א פבו"ג דו"ה שיש ב' מדרי' בתהו ועיקר אורות דתהו הוא מהעינים דא"ק שלא ע"י הפרסא והאור הנמשך ע"י הפרסא הוא ש' מ"ה החדש כו', ומ"מ נמשך אור זה בנקודים ג"כ כו' יעו"ש. ועיקר ענין הפרסאות הן בבחי' התיקון כו', דבתהו עיקר האור הוא שלא ע"י הפרסא ובתיקון עיקר האור הוא ע"י הפרסא דוקא כו', וכמ"ש בזהר נח דס"ה רע"א ובמק"מ שם שביאר שם פרסא דא"ק ופרסא תוך רדל"א ופרסא בח"ס כו', וכללות ענין הפרסאות הוא שיהי' האור באופן אחר מכמו שהי' קודם כו', וזהו דבתהו שנמשך האור שלא ע"י פרסא הרי הי' האור כמו שהוא במקורו, וכנודע דספי' דתהו הוא שהאורות דעקודים כמו שהן במקורם יצאו ונתגלו כו', וזהו שהספי' דתהו היו בבחי' כתרים