תתסט

היו"ד הוא חכ' שבבינה והה"י בינה שבבינה והוא"ו מדות שבבינה והה"י מל' שבבינה, וכן בכל השמות כו', שזהו התגלות הפרטי' שבכל הספי' והכל הוא במהות הספי' עצמה כו', ולכן ש' ע"ב הוא במילוי יודי"ן דהיינו שכל המדרי' הן בבחי' מהות החכ' כו', וזהו שהה"י הוא במילוי יו"ד דהה"י הוא בחי' הבן בחכ' שזהו כמו שהחכ' כוללת כח הבינה שגם זה הוא בבחי' חכ' בבחי' נקודה כו', וכן הוי"ו שהן מדות שבחכ' הן במדרי' החכ', וכידוע שיש הפרש גדול בין המדות כמו שכלולים בבינה לכמו שכלולים בחכ' דבבינה הן בבחי' מציאות דבר ובחכ' אינן בבחי' מציאות ניכרת כלל כו', וכמ"ש בבה"ז פ' בלק עמאה"ז דר"ג ב' ע"פ כי מראש צורים אראנו (ועמשנת"ל ד"ה ואשים דברי בפיך), ולכן בינה מקור קרוב למדות וחכ' בחי' מקור רחוק כמ"ש בלק"ת ד"ה ביום השמע"צ כנישין תהי, עם היות דחכ' היא עיקר המקור אך בחכ' א"ז בבחי' המציאות כו', וידוע דנקודת יו"ד מורה על הביטול וזהו שהחכ' היא יו"ד שהיא בבחי' ביטול בתכלית כו', ולכן השראת אוא"ס הוא בחכ' דוקא דאין אוא"ס שורה אלא במה שבטל

כו', וזהו ג"כ שבכל האותי' המילוי הוא יו"ד שהביטול דחכ' הוא בכל המדרי' הכלולים בחכ' כו', ומזה יובן דבכללות אצי' הוא הביטול דחכ', שהרי אצי' בכלל הוא בחי' חכ' וכמ"ש בע"ח בפי' כולם בחכ' עשית והו"ע אבא עילאה מקננא באצי' כו', וא"כ כמו שהבחי' דאצי' כשהן כלולין בחכ' הן בבחי' הביטול כמו"כ באצי' בכלל הוא בחי' הביטול דחכ' כו'. גם ידוע דחכ' הוא מקור החסדים כו', וזהו ג"כ שהמילוי יו"ד דבחי' החסדים הוא בכל המדרי' שבחכ' כו', גם אצי' בכלל הוא בחי' רחמים וחסדים כו'. וש' ס"ג הוא ג"כ במילוי יודי"ן דהרי היו"ד דש' ס"ג הוא בחי' חכ' שבבינה (בחי' וחכם בבינה) ה"ה בחי' יו"ד, וגם אות ה"י הוא במילוי יו"ד להיות דחו"ב הן תרין ריעין דלא מתפרשין כו', והענין הוא דה"י הוא בחי' בינה שבבינה דבזה הוא יחוד חו"ב, דאוא"ס שורה ביחודם וע"כ הוא מילוי יו"ד דאין אוא"ס שורה אלא ביו"ד שהוא בחי' הביטול שבבינה כו' ואות וא"ו הוא מילוי אלף, הענין הוא דהנה ציור אות א' הוא יו"ד בראש ויו"ד בסוף וקו באמצע, והקו הולך באלכסון מהגבוה אל הנמוך

והוא מהגבו' אל הנצח, הרי קצהו העליון בחי' גבו' וקצה התחתון בחי' חסד, ונמצא כלול מחו"ג כו', והיודי"ן שבו הנה היו"ד שבראשו מחובר בקצהו התחתון שהוא בקו הימין והיינו להיותו בחי' חכ' מקור החסדים, והיו"ד שבסופו נמשך מקצהו העליון שהוא בחי' גבו' והיינו מפני שהמל' בנינה מן הגבורות כו', הרי שהאלף כלול מחו"ג כו', וז"ע מילוי א' דש' ס"ג דבינה לפי שבינה מינה דינין מתערין כו', דחכ' הוא בחי' חסדים כולה ובינה דינין מתערין כו' רק זהו בסופה כי הבינה עצמה היא בחי' דרור עלמא דחירא בחי' יובלא עילאה כו', ולכן הבינה היא בחי' שמחה וכמ"ש אם הבנים שמחה כו', רק בסופה מתערין דינין כו', ועד"מ היין משמח לב האדם דבשעת השמחה יכול לקבל כל הנגדיים וימחול גם לשונאו כו', ומ"מ יכול להיות הסתעפות דינין ורוגז והוא יין המשכר שגורם חמימות וכעס כו', וכמו"כ בחי' הבינה שהיא בחי' שמחה מ"מ בסופה יכול להיות דינין וגבו' כו', וזהו שהמילוי א' הוא באות ו' דוקא, שהוא"ו מורה על המשכה והיינו שהגבורות הן בסופה היינו כשנמשך בבחי' המדות כו',

ומ"מ הגבו' שבה כלולים ג"כ בחסדים שז"ע אלף שכלול מחו"ג כו'. וש' מ"ה הוא במילוי אלפין דעיקר ענין חו"ג הוא בז"א