תתסב

וזהו שע"י שהודה יתרו שנתוסף אור בחכ' עי"ז הי' ירידת והמשכת החכ' דתורה למטה כו', ומ"ת הי' באמת לנש"י שהן דוקא ראוים לקבל את התורה (וגם יתרו ע"י הודאתו הי' ראוי כו'), רק בכדי שיהי' המשכת התורה זהו דוקא ע"י הודאתו של יתרו כו', וזהו שנא' כאן כהן מדין דהיינו שע"י שכהן מדין נהפך לקדושה עי"ז הי' מ"ת כו'. וזהו ג"כ חותן משה דהנה ביום חתונתו זה מ"ת, שהו"ע חות דרגא כו', והתורה נק' ע"ש משה כמ"ש זכרו תורת משה כו' והיא בבחי' ירידה והמשכה שז"ע חות דרגא כו', וחותן הוא שמפעיל את הירידה וזהו חותן משה שע"י הי' ירידת והמשכת בחי' משה, ולכן נא' שניהם כהן מדין וחותן משה כו'. וזהו שפרש"י קי"ס שמע דסבת הודאת יתרו הי' ע"י קי"ס שהי' גילוי בחי' עתיק כמא' בעתיקא תלי' שעי"ז נקרעו כל הפרסאות כו' וכמשנת"ל (סד"ה אז ישיר), הנה עי"ז הי' ג"כ הודאת יתרו דבחי' חכ' דקלי' תכלית הישות המעלים ומסתיר נהפך ג"כ לקדושה כו'. ופרטי הענינים דוישמע יתרו ואשר עשה כו' וכי הוציא כו', י"ל שהן ד' מדרי' דאו"כ ולבושים והיכלות דקי"ס דבעתיקא

תלי' זהו בחי' האור בעצם שלמעלה מבחי' הכלים (דעתיק הוא שרש האו"פ והוא למעלה מגדר כלים כו'), וזהו וישמע יתרו קי"ס שמע גילוי בחי' האור העצמי כו' (שעי"ז הי' ההודאה שלו כו' כנ"ל), ואשר עשה אלקי' למשה ולישראל עמו זהו"ע התלבשות אורות בכלים כו', וכידוע דאלקים הוא בחי' הכלים כו' שע"י הכלים הוא בחי' גילוי האור כו', וזהו למשה ולישראל דמשה הוא בחי' חכ' דאצי' וגם ישראל מושרשים באצי' כו', וגם שזהו הגילוי שע"י לבושי הבריאה דהגילוי הוא לנשמות כו' כנ"ל, ומ"ש כי הוציא ה' את ישראל ממצרים זהו בחי' הלבושים וההיכלות, דהנה מצרים הוא בחי' מיצר מי והו"ע מיצר הגרון שזהו בחי' הפסק שבין המוחין למדות כו' וכמשי"ת, וזהו במדרי' הקדושה והו"ע לבושי היצי' כו', ומצרים דלעו"ז הוא המיצר וההעלם לגמרי שזהו ע"י העלם ההיכלות ופרסאות המעלימים לגמרי כו', וזהו כי הוציא ה' שהיא היציאה מההעלמות וההסתרים כו', דמ"ש אשר עשה אלקים כו' כ"ז הוא בחי' גילוי אור כו', ומ"ש כי הוציא הוא היציאה מההסתר כו'. וזהו וישמע יתרו קי"ס שמע התגלות בחי'

עצם האור ועי"ז גם כהן מדין נהפך לקדושה ונתוסף עי"ז תוס' אור בחכ' שעי"ז הי' מ"ת ירידת חכ' דתורה למטה שז"ע חותן משה כו', את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו זהו הגילוי בנשמות ע"י הכלים ולבושי הברי' כו', כי הוציא ה' את ישראל ממצרים הוא היציאה מההעלמות וההסתרים שעי"ז הוא יתרון האור כו'.

קיצור. והתהוות ההיכלות הוא ע"י הפרסאות שהן כמו משל מדבר זר ומ"מ ענינו שיהי' עי"ז גילוי, ויש משל כמו חידה על ענין עמוק ביותר וענינו להעלים לגמרי, וז"ע ההיכלות ולא כמו לבושים דמ"מ ע"י גילוי, וכמו לבושי הנשמות בג"ע, וכמו ויבוא משה בתוך הענן ולמעלה לבושו צדקה ובמ"ת אנכי בא בעב הענן, וצ"ל שזהו לבושים דברי' ולבושי יצי' כמו המשל ולבושי עשי' כמו החידה, וזהו עיקר ענין ההיכלות, והנה הפרסא שע"ד משל הוא לצורך התהוות העולם כמו שהי' קודם החטא שהי' נראה בו אלקות, והפרסא שע"ד חידה הוא לצורך ההמשכה בנוגה, והו"ע לבוש המנעל של עור, וזהו דבזה"ב ותו"א היו ניסים נגלים ובזה"ג אותותינו לא ראינו מפני שהוא ע"י לבושי העשי'. וזהו וישמע