תתנט

האדם ה"ה מכסה על הגוף כו', וכמו"כ בעולם היצי' שאין הביטול בתכלית ויכול להיות צד פירוד כו', וכידוע דעה"ד טו"ר הוא בעולם היצי' הרי יכול להיות טו"ר כו', וכנודע דמט"ט כמו שהוא בעולם היצי' שנק' שרו ש"ע כו' מחציו ולמעלה טוב ומחציו ולמטה רע, ולא שהוא עצמו רע ח"ו כ"א שנמשך ממנו חיות לבחי' הרע ג"כ, שהרי כתי' ואתה מחי' את כולם שגם הסט"א צריכה לקבל חיות, ולכן מחציו ולמטה רע היינו שנמשך ממנו השפעה גם להרע לצורך קיומו כו', ומחציו ולמעלה טוב שנמשך ההשפעה לטוב כו', וזהו שאמרו אפקוהו למט"ט זהו בחי' מט"ט דיצי' כו' וכמ"ש במ"א, וזהו דבפרטי מדרי' ברי' היא בחי' גוף ויצי' לבוש כו'. אמנם ההיכלות הן העלמין והוא בחי' הישות שבכל עולם כו', וכידוע בענין עולם שנה נפש דנפש הוא בחי' החיות של כל עולם, ושנה הוא שהמשכת החיות הוא בבחי' רצוא ושוב (שזהו מפני שאין ערוך העולם לגבי החיות ע"כ צ"ל ההמשכה בדרך רו"ש כו' כמ"ש במ"א) שמזה נעשה הזמן כו', ועולם הוא המקום היינו העולם עצמו שכולל הרקיעים והארץ וכל גופות הנבראים דדצח"מ

שבכל עולם כו', דכמו שיש ז' רקיעים גשמי' כמו"כ יש ז' רקיעים רוחניים והן ז' היכלות כו', וענינם הוא להסתיר ולהעלים על האור כו', וזהו שמעמד הנבראים הוא בההיכלות וכמו מעמד ומצב המלאכים וקבלת אורם וחיותם הוא ע"י ההיכלות דוקא, להיות שההיכלות מעלימי' את האור באופן שיוכל להתקבל בבחי' מציאות יש ממש כו'.

קיצור. וכמו"כ לבוש המח' שהוא רק כפי חיוב השכל משא"כ בדבור, וכמו"כ ברי' בטל ומיוחד בלי שום צד פירוד, וכמו דגים שבים ובפרט הע"ס דברי' ולכן נק' גופים שהלבוש הוא כמו גוף, ועיקר ענין לבוש הנפרד הוא ביצי', ולכן שם התחלת עה"ד טו"ר, והיכלות הוא העולם בחי' מקום וענינם להעלים, ולכן מצב המלאכים בהיכלות.

תטז) והנה התהוות ההיכלות הוא מהפרסאות (ושרשן הוא מבחי' העיגולים שזהו ג"כ העלם וכמ"ש במ"א, אך התהוותם הוא מהפרסאות) ומסכים המבדילים כו', וידוע שענין הפרסא הוא כמו המשל כו', דכללות ענין המשל הוא דבר זר מעצם השכל ומעלים ומסתיר על השכל כו', אך במשלים גופא יש ג"כ חילוקים שיש משל שמ"מ מבינים מאתו השכל, דהתלבשו' השכל בהמשל הוא בכדי להבין אותו, רק להיותו שכל עמוק שא"א להבינו ע"י עניני' שכלי' מלבישי' אותו במשל, אבל הכוונה היא להבין ע"י את הענין שכלי ומבינים את השכל ע"י המשל כו' (והוא ג"כ הסתר להיותו דבר זר כו', והיינו שבא המשל בענין אחר וממנו מבינים את הנמשל שאין זה כלל כמו אם היו מבינים את השכל שלא ע"י המשל כו'). ויש משלים שמסתירים לגמרי והוא הנק' חידה, וכמו חידותיו של שמשון וכמו העובדות דרבב"ח שהן מעלימים ומסתירים לגמרי כו', דהתלבשות זאת אינו בכדי להבין את הענין כ"א הוא התעלמות לבד כו', והוא בענין עמוק ביותר שהוא למעלה מגדר גילוי ה"ה בא בחידה שהוא שמתעלם בזה לגמרי כו'. וז"ע ההיכלות

שהן להעלים ולהסתיר על האור להיות בחי' יש ממש כו', ואינו דומה לבחי' הלבושים שהן ג"כ העלם (ולא כמו חומר וצורה כנ"ל)