תתנח

קיצור. והנה בד"כ לבושים הן בי"ע, מח' ברי' דבור יצי' חשך ואור, וכן בי"ע שבאצי' בינה העלם ז"א גילוי, ונמצא בע"ח ובפרד"ס דגופין ברי' ולבושין יצי', וי"ל כמו התלבשות הכחות זב"ז שהוא בבחי' התלבשות פנימי שהעליון מוסיף אור וחיות בהתחתון ומ"מ התחתון הוא בבחי' לבוש לבד, וכמו הרצון שאין בו התחלקות (וההתחלקות שבו בהעלם הוא מהעונג), ובא בשכל בבחי' התיישבות פנימי שיהי' טעם לרצון ובא בהתחלקות רצון פרטי לכ"ד, והרי מ"מ נשאר בבחי' רצון לא בבחי' שכלי, וכמו הרצון דמצות גם שבא בטעמי התורה, והרצון מטה את השכל גם בבחי' חו"ג שבו כידוע בענין השוחד, הרי שהשכל רק כמו לבוש אלא שהוא לבוש הראוי שהרצון יהי' בו בבחי' פנימי, וכן השכל כשמתלבש במדות ה"ה מנהיג את המדות וה"ה בהם בבחי' התלבשות פנימי ואין השכל נעשה מדה, ולמעלה הו"ע התלבשות הפרצופים זב"ז וכמו או"א שהלבישו לזרועות דאריך שע"י ההתלבשות באו"א נמשך למקום הראוי והגאולה בעצם היא מא"א (ויש התלבשות שאין הלבוש בטל כ"כ והוא בנה"א ובנה"ב והיינו בבי"ע דומשם יפרד).

תטו) והנה באופן כזה יש ג"כ הפרש בין לבוש המח' ללבוש הדבור, דהרי במח' א"א לחשוב היפך השכל דכפי חיוב השכל כן הוא חושב במחשבתו כו', אבל בדבור הרי יכול האדם לדבר היפך השכל לגמרי שגם אם שכלו מחייב כך ומ"מ ידבר בדבור באופן אחר לגמרי כו', והיינו מפני שהמח' הוא לבוש המיוחד וע"כ אינו מעלים על השכל והוא שמה שמחייב שכלו ה"ז בא בהתגלות במח' ואינו מתעלם כלל, משא"כ הדבור הוא לבוש הנפרד וע"כ יכול להעלים על השכל כו'. וכמו"כ י"ל בבחי' בריאה ויצי' דברי' היא כמו המח' שהלבוש בטל אל המלובש, וכמו"כ בעולם הברי' ששם הוא בחי' הביטול דמצד קירוב הברי' אל האצי' ה"ז בבחי' ביטול כו', שהרי גם הנבראים דברי' אינם בבחי' מציאות לעצמן עדיין והן בבחי' ביטול שמיוחדים במקורם כו', וכידוע בענין נבראים דעדאתכ"ס שזהו עד"מ כמו דגים שבים שמהותם מים ומובלעים בתוך מקורם ושם הוא דוקא חיותם וקיומם כו', דכמו"כ הוא בנבראים דברי' שאינם עדיין בבחי' מהות ומציאות בפ"ע וה"ה מיוחדים במקורם האין האלקי כו', ומה שהן נבראים נבדלים הוא

הרגש חיותם שמרגישים את החיות שלהם וזהו מציאותם כו', ומכ"ש שהע"ס דברי' הם בבחי' ביטול ויחוד במקורם כו'. וזהו שנק' גופים דעם היותם בחי' לבוש לבד ה"ז כמו הלבוש המיוחד שבטל אל המלובש ועיקר ההנהגה הוא מהמתלבש כו', שהלבוש אינו דבר בפ"ע והמתלבש מאיר ע"י בגילוי כו', וכמו הגוף שבטל ונגרר אחר הנפש והעיקר הוא חיות הנפש כו', וכמ"ש עור ובשר תלבישני הרי הבשר הוא רק לבוש ומ"מ הוא לבוש המיוחד כו', וכמו"כ עולם הברי' שהלבוש הוא כמו גוף המיוחד ובטל כו'. ועיקר ענין הלבושים הוא בעולם היצי' שזהו התגלות בחי' יש היינו מה שיש בחי' מציאות דבר לעצמו בבחי' מורגש כו', וזהו כמו לבוש הנפרד מן העצם כו'. ועם היות שהלבוש ג"כ נמשך אחר האדם הלובשו כו', ובפרט בדמיון הנ"ל בהתלבשות הנה"א בנה"ב שזהו ג"כ כדוגמת התלבשות הנפש בגוף דהיינו בבחי' התלבשות פנימי כו', ומ"מ להיותו לבוש הנפרד יכול להיות שאינו בטל ואז ה"ה מעלים על המלובש כו', וכמו הגוף הגשמי הגם שנמשך אחר