תתנו

ובבחי' התחלקות כו'. שהרי הרצון עצמו הוא פשוט שאין בו התחלקות פרטים וגם אינו בבחי' התיישבות פנימי בהכחות, וזהו שפעולת הרצון הוא שפועל בדרך כח עליון, וכמשנת"ל בכ"ד ההפרש בין פעולת הרצון לפעולת השכל, שהשכל פועל בהכחות בדרך אולפנא ולימוד שזהו בבחי' התלבשות פנימי, משא"כ הרצון פועל בדרך כח עליון, והיינו לא בבחי' התלבשות פנימי רק בדרך גזירה וכמלך שגוזר אומר שזהו ענין ההשתררות ברצון כו', וכן בהמקבל הוא בדרך גזירה לא בדרך טעם ושכל שכן צריך להיות רק שצריך לקיים את הרצון כו', וכמו בקיום המצות בדרך קבעומ"ש לא מצד הטעם והכוונה כ"א לקיים רצה"ע כו'. ובהתלבשות הרצון בשכל ה"ה בא בבחי' התיישבות פנימי שיש טעם להרצון שעי"ז הרצון מתיישב כו', וגם בא בבחי' התחלקות פרטים כו', וכמו רצון האדם לבנות בית שהוא רצון פשוט שאינו ניכר בהרצון איך ומה יהי' הבית כו', ובאמת בהרצון אין בו התחלקות פרטים איזה בית יהי' כי הרצון מצ"ע הוא רק שרוצה בית ואינו נוגע כלל איך שיהי' הבית כו', ומה שמבו' במ"א שבהעלם יש בהרצון אופן הבית

שרוצה זהו בהעונג שבהרצון שיש לו עונג בענין הבית (דער געשמאק פון נפש) שבזה יש התחלקות בהעלם כו', אבל בהרצון עצמו אין בו התחלקות כו', ואיך שיהי' בגילוי ודאי לא יש התחלקות כו', וכשבא בטעם ושכל ה"ה בא בדרך פרט באיזה אופן יהי' הבית באורך ורוחב ובציור חדריו ועליותיו וכה"ג שיש רצון פרטי בכל דבר בפרט. והנה בהתלבשות זאת הגם שהשכל מחדש דבר בהרצון שבא בבחי' התיישבות היינו שיש טעם המחייב את הרצון והוא שצריכים לרצות כך וגם בא בבחי' התחלקות כו', הרי מ"מ אין זה כמו חומר וצורה דהתגלות הצורה הוא כפי אופן החומר כו', וכמשנת"ל פ' ת"י דהכלים עם היות שאינם משנים את האור, הנה גילוי האור ע"י אינו כמהות עצמו כ"א כמהות הכלים כו', ובהתלבשות הרצון בשכל הרי הרצון מ"מ נשאר בבחי' רצון דגם כשמתלבש בשכל ויש טעם לרצון אינו נעשה בבחי' שכלי כ"א הוא בבחי' רצון כו'. וכידוע בענין תומ"צ שהתורה היא טעמי המצות ומ"מ המצוה היא בבחי' רצון, וכמא' אל תהי יושב ושוקל במצותי' ש"ת דקלות וחמורות שוין, דענין קל וחמור הוא ע"פ התורה כו'

וכולם שוים בקיום המצוה להיותה בחי' רצון שאין בזה התחלקות כלל כו', הרי שאין הרצון משתנה בעצם ע"י ההתלבשות בהשכל כו', וגם שאין הטיית הרצון לפי אופן השכל אדרבה הטיית השכל הוא כפי אופן הרצון דמה ששכלו מחייב כך זהו מפני שרצונו בזה דמשו"ז ה"ה מוצא טעם ושכל לזה כו', וכמו גם בפרטי הטיית השכל לזכות ולחוב שזה תלוי בהרצון כו', וכידוע בענין השוחד דמ"ש כי השוחד יעור הוא שהשכל שלו מחייב לזכות וזה רק מצד הטיית הרצון כו' כידוע ומבו' במ"א באורך. הרי בהתלבשות זאת הגם שהיא התלבשות בבחי' גילוי פנימי עד שנעשה עי"ז התחדשות בהרצון ומ"מ ה"ז בבחי' לבוש לבד שאין המלובש נעשה כפי אופן המלביש כו', והיינו לפי שרצון וחכ' הן ב' כחות מחולקות זמ"ז, וע"כ החכ' עם היותה מלבשת את הרצון ה"ז כדבר נבדל לא בבחי' התאחדות ממש, וכן הרצון הגם שהוא בבחי' גילוי פנימי בחכ' אין זה בבחי' פנימי ממש כ"א שעומד מובדל מן החכ', וע"כ בזה גופא שבא בחכ' בבחי' התלבשות ה"ז פועל בחכ' בדרך כח עליון להיות הטיית החכ' כפי אופן הרצון כו', הרי שהחכ' היא בבחי' לבוש לבד לגבי הרצון רק שהיא לבוש