תתנה

קיצור. אמנם לבושים הם נפרדים דגם לבוש המח' ובחי' מח' שבמח' שחושב השכל לעצמו וגם בהברקת השכל הרי האותיות הן לבושים ולא כלים, עם היותם רוחניים יותר מהכלים, ולכן הכלים חיים מן האור משא"כ האותיות, רק שע"י האור הן בדקות יותר, ודברים היוצאים מן הלב זהו חיות האור, וביכולת להחליפם, ואז הן מורגשים יותר, דהאותיות הבאים ממילא עם השכל הן מכח האותיות שבנפש, ואין השכל מוכרח לאותיות אלו דוקא, והאותיות ה"ה מורגשים, והכלים כשהאור מאיר בהם אינם מורגשים בפ"ע, ולבוש הדבור נפרד יותר שהוא אל הזולת ואינו תמיד, ובכללות אין האור כפי האותיות כ"א להיפך דאור של חסד מתלבש באותיות דחסדים, וכ"ז הוא מפני שאינם בבחי' אחדות וענינם הוא להעלים, וכמו כלים מיוחדים וחיים מהאור, ולבושים הוא רק שמלבישים ומעלימים על האור (ויש אתוון רברבן בינונים וזעירין שזהו בדקות הלבושים), והגילוי הוא ע"י העלם, וכמו בחי' מל' שמשנה את האור (משא"כ בכלים דע"ס), ומל' היא בחי' לבוש.

תיד) והנה ידוע דלבושים בכלל הן עולמות בי"ע שעז"א לבושין תקינת לון כו', דע"ס דאצי' הן בחי' גופים וכמא' וכמה גופים תקינת לון דקאי על הכלים דע"ס דאצי' שהן עד"מ כמו אברי הגוף המתאחדים עם כחות הנפש כחומר וצורה כו' וכמשנת"ל, והו"ע חכ' מוחא בינה ליבא כו' חסד דרועא ימינא גבו' דרועא שמאלא כו' שנק' הע"ס ע"ש הכלים מפני שמתאחדים עם האור כו', אבל בי"ע הן בחי' לבושים נפרדים שעז"נ ומשם יפרד כו' וכמ"ש בת"ז דלאו איהו וחיוהי וגרמוהי חד כו', וידוע דמח' ודבור הו"ע ברי' ויצי' דלבוש המח' ג"כ לבוש הנבדל (ובכללות ה"ז בבחי' לבוש שאינו בבחי' כלי להיות בבחי' או"פ כו' כנ"ל), ומ"מ ה"ז מיוחד יותר שאינו ניכר ונרגש כ"כ והוא בתמידות כו', ולבוש הדבור הוא לבוש הנפרד כו'. וכמו"כ הוא בעולם הברי' שזהו יש הראשון הנברא מן האין האלקי שמאיר שם בחי' האין האלקי יותר, ובעולם הברי' אינו בבחי' מציאות יש עדיין רק בבחי' אפשרות המציאות לבד כו', וזהו שהברי' נק' חשך שאינו בבחי' מציאות מורגש עדיין כו', ויצי' נק' אור שהוא בחי'

הגילוי אל הזולת והוא התחלת היש כו', וכן הוא בבחי' בי"ע שבאצי' דבחי' מחשבת שכל הוא בחי' בינה דההשגה שם הוא בחי' אותי' המח' כו', ומ"מ נק' מי שהיא בחי' העלם עדיין וכמ"ש הנסתרות לה' אלקינו חו"ב כו', וז"א בחי' יצי' שבאצי' הוא בחי' הגילוי שעז"א והנגלות לנו ולבנינו ונק' אלה כו'. אמנם בע"ח שער דרושי אבי"ע פ"ד שהד' מדרי' או"כ לבושין והיכלין הן אבי"ע דברי' בחי' גופין ויצי' בחי' לבושין כו', וכ"כ הפרד"ס שער עצמות וכלים פ"ו בפי' הב' במ"ש לבושין תקינת לון דקאי על הספי' דיצי' ומ"ש וכמה גופין תקינת לון הן ספי' דברי' כו'. וי"ל דהנה יש בחי' התלבשות שהיא בבחי' גילוי דהיינו התלבשות פנימי ומ"מ אינו כמו חומר וצורה כו' והוא בבחי' התלבשות הפרצופים זב"ז כו', וידוע המשל בזה כמו בהתלבשות הכחות זב"ז דכח עליון כאשר מתלבש בכח תחתון ה"ז התלבשות פנימי בבחי' גילוי שע"י ההתלבשות נעשה התחדשות בכח העליון כו', ומ"מ הכח התחתון הוא בחי' לבוש לבד לגבי כח העליון, וכמו התלבשות הרצון בשכל להיות טעם לרצון הרי בהתלבשות זאת בא הרצון בבחי' התיישבות פנימי