תתנ

אור זהו דוקא ע"י המשכה מבחי' פנימי' הכתר דהיינו מבחי' עתיק, דלהיות דלית שמאלא בהאי עתיקא יכול להיות משם הסרת הפרסאות ג"כ כו'.

ועפ"ז יובן מ"ש אז ישיר משה כו', דהנה ידוע דבשעת קי"ס הי' קטרוג גדול וכדאי' במד"ר בשלח פכ"א ע"פ מה תצעק אלי שהס"מ קטרג הללו עע"ז כו', ולא שמע לו כלל מפני שבקי"ס הי' גילוי בחי' עתיק, וכדאי' בזהר מה תצעק אלי בעתיקא תלי' מילתא ומשם נעשה הסרת כל הפרסאות וממילא אין מקום להקטרוג כלל, דהנה כל הקטרוגים הן ע"י העלם והסתר האור, דכאשר מאיר גילוי האור אינו שייך קטרוג וכמ"ש השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל דנש"י נראים לדבר חשוב כו' וכמ"ש במ"א, ורק בהעלם והסתר האור אז שייך קטרוג, וכמ"ש ויבאו בני האלקי' להתייצב כו' בני אלקי' דוקא ובאים בזמן סילוק והעלם האור כו', אבל בקי"ס שהי' גילוי אוא"ס ממש לא הי' מקום כלל לקטרוג שלו כו', וזהו אז ישיר אז הוא בחי' עתיק וכמש"א המלך המרומם לבדו מאז דקאי על בחי' עתיק כו', וכדאי' בזהר בשלח דנ"ד ע"א כל ניסין וגבורן דאעבידו להו לישראל כד אתנהיר נהירו דעתיקא קדישא בעטרוי גליפין רשימין באז כו', וזהו אז ישיר דמבחי' אז עי"ז נתבטלו כל המסכים והפרסאות כו'.

וז"ש דמשאמרנו שירה באז נתיישבה מלכותך כו', דהנה ישיבה מורה על הקביעות והעדר השינוי והיינו בבחי' עצמות אוא"ס ב"ה כו', דבברה"ע הי' רק הארה לבד והו"ע עומד שזהו רק לפי שעה היינו בחי' הארה לבד, דהארה זו מתעלם תחלה ע"י הכלים ואח"כ בבחי' מל' שמשתנה האור כו', ואח"כ בהמסכים ופרסאות המסתירים עד שלמטה לא יש גילוי אור כו', אבל משאמרנו שירה באז נתיישבה מלכותך שנמשך בחי' עצמות א"ס בבחי' מל' ובבחי' קביעות במל' (עמשנת"ל פ' שע"ה), והיינו שמל' היא בבחי' כלי לקבל לא רק מה שכונסת האור בתוכה שאין זה בבחי' התלבשות פנימי ממש והוא רק שמעלמת האור כו' כנ"ל, אבל ענין ההתיישבות והקביעות הוא שתהי' המל' בבחי' כלי וכמו לעתיד דכתי' הרחיבי מקום אהלך שתהי' בבחי' רוחב הכלי כו', וכסאך נכון הוא שיהי' הגילוי גם בהמסכים והפרסאות שז"ע כסא כס א' כו', והיינו ע"י הגילוי מבחי' עצמות א"ס כו' (וזהו מה יש כבוד בין מלך לאגוסטוס מלך עומד על הלוח, וידוע דציור על הלוח הוא בחי' דמות כו', ואגוסטוס יושב שגם בבחי' דמות נמשך בחי' העצמות

כו'), וזהו שאע"פ שמעולם אתה כו' לא נודעת בעולמך שלא הי' גילוי אלקות בעולם כו' עד שאמרו בניך שירה שנמשך גילוי אלקות בעולם כו'. וזהו ג"כ מ"ש ישיר משה ובנ"י דהנה אי' במד"ר שם פכ"ג הה"ד קדמו שרים אחר נוגנים כו', ומכיוון שיצאו ישראל מן קדמו מלאכים לאמר שירה א"ל הקב"ה יאמרו בני תחלה, הה"ד אז ישיר משה שר לא נא' אלא ישיר אמר הקב"ה ישירו משה ובנ"י תחלה, וכן דוד אומר קדמו שרים אלו ישראל אחר נוגנים אלו מלאכים כו', דהנה מלאכים הם נושאים את הכסא כו', אך ההמשכה שלהם הוא מבחי' חיצוני' דאו"א שזהו להחיות את העולמות כו', והנשמות ממשיכים בחי' יחוד פנימי דאו"א כו', וע"כ ישירו בני תחלה להמשיך מבחי' פנימי' או"א, ואחר נוגנים שממשיכים הגילוי גם במלאכים ועד ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה כו', וידוע דעומדים זהו בבחי' הגילוי שבעולמות ומהלכים זהו בבחי' עצמות א"ס