תתמז

תיא) וביאור הענין הוא דהנה אי' בע"ח שער דרושי אבי"ע שבכל עולם יש ד' מדרי' והן אורות וכלים ולבושים והיכלות, והן ד' אותי' הוי' והן בחי' אבי"ע שבכל עולם כו', האורות הן בחי' אצי' שבכל עולם דגם בבי"ע בחי' אור הנשמה הוא בחי' אצי' שבבי"ע כו', והכלים הן בחי' ברי' שבכל עולם דגם באצי' בחי' הכלים הם ברי' שבאצי' כו', והאורות וכלים הם מיוחדים זע"ז דעם היות שהכלים הן בבחי' ברי' לגבי האור שזהו בחי' האצי' כו' מ"מ ה"ה בבחי' יחוד כו', ולבושי' והיכלות הם נפרדים כו', וצ"ל ההפרש שבין כלים ולבושים והיכלות כו'. והענין הוא דהנה אי' בהקדמת ת"ז איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד הרי כשם שהאורות מיוחדים באוא"ס המאציל כמו"כ הכלים מיוחדים בהאורות כו' (ונא' ב"פ חד מפני שאינו דומה אופן יחודם כידוע ומ"מ ה"ה חד כו'), דהנה ענין אורות וכלים הוא שהאור מאיר בגילוי בהכלי ומתלבש בתוכה והכלי סובל את האור ומתאחד בו כו', דעם היות שהאור והכלי מרוחקים זמ"ז שהאור הוא בחי' אין והכלי הוא בחי' יש וכמשנת"ל באורך, מ"מ האור מתלבש בהכלי

בבחי' או"פ בגילוי ממש והכלי סובל ומקבל את האור (ופי' סובל לפי שהכלי היא שלא בערך האור הנה קבלת האור הוא בדרך סבלנות, דמה שהוא בערך זל"ז הרי יכול לקבלו, אבל שני דברים שהם כמו הפכים הרי הקבלה שהכלי מקבל את האור ה"ז שסובל אותו כו') ומתאחד בו עד שאופן התגלות האור הוא כפי אופן הכלי דוקא כו'. ויובן זה עד"מ באדם למטה דבצלם אלקי' דאדה"ע עשה את האדם כו', להיות ידוע דמה שנק' בל' המקובלים אור וכלי היינו הנק' חומר וצורה שהחומר סובל הצורה ומתאחד בה והיו לאחדים עד שאופן הצורה רק כפי מזג החומר, והחומר נדבק ונגרר אחר הצורה (והוא ביטול החומר אל הצורה שעי"ז היא בבחי' כלי אל הצורה הרוחני' כו') והצורה בלתי נפרדת ממהות החומר שלה שמתגלה בה ופועלת כפי החומר דוקא כו', וכמו חומר כלי העין שסובל בעצמו כח הראות הרוחני והוא להיותו עצם ספירי ה"ה חומר מוכן לקבל הצורה דראי' הרוחני', ולפי מזג טבעי' כלי העין בשחור ולבן שבה כך יהי' אופן הראי' אם בבהירות או בעכרורית כו', וכמו אור השמש המאיר ע"י זכוכית לבנה או אדומה הרי

כפי גוון הזכוכית כך הוא גוון האור (רק ששם הרי הגילוי הוא רק מצד האור ורק ע"י עברת הזכוכית נעשה הגוון כפי גוון הזכוכית שהרי הזכוכית אינה מביאה ומגלה את האור (ער רופט ניט ארויס דעם אור) וממילא אינה פועלת בו מאומה רק מה שנראה בגוון זה כו', וכאן הרי המגלה את האור הוא החומר כי בלא חומר העין לא הי' גילוי כח הראי' בעצמו רק ע"י החומר דוקא שהוא הממשיך את אור הראי' וכידוע שאברים ממשיכים חיות כו', והוא המגלה אותו כו', וע"כ מגלה אותו כפי אופן החומר כו'), וזהו בגשמיות. וכמו"כ בפקיחת העין לדין ולחסד שנק' טוב עין או רע עין, ג"ז תלוי במזיגת כלי העין אם מבחי' החסדים או מבחי' הגבורות (דהיינו בהמזיגה והרכבה שלו אם בריבוי דמים או שהמים מתגבר על הדם כו'), וכמו שהאיש החסד והטוב יביט על כל דבר בעין טובה ולהיפך איש הדין יביט בעין רע כו' (דזה גופא הוא לפי החומר דהמרובה בדמים הוא איש הגבו' ע"פ הרוב, וכאשר מזיגת החומר הוא בהתגברות המים על הדם הוא ע"פ הרוב איש הטוב כו'), הרי שבחי' חו"ג הרוחני' השכלי' שבראי' תלוי' במזיגת גשם חומר העין בטבעם כו'. וכך בכלי המוח שגם הוא חומר גשמי לגבי אור השכל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.