תתמד

בהם גילוי אור אלקי כו', ולהיות העבודה למטה בבחי' אתכפי' חשוכא לנהורא דכך עלה ברצונו ית' להיות לו ית' נח"ר בזה דאתכפי' סט"א כו' וכמ"ש בסש"ב פ' ל"ו, שע"י שהאדם למטה עושה הכפי' בהחומריות שלו נמשך עי"ז גילוי אלקות וכמא' כד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין כו', ובפרט כאשר הכפי' היא ע"י עבודה פנימי' בהשגה והתבוננות אלקי שעי"ז מאיר אור האלקי בבחי' פנימי' כו', דבד"כ ע"י כפי' בפועל נמשך ג"כ גילוי אלקות ואפשר עוד מדרי' עליונה ביותר, רק שאינו בבחי' פנימי (רק מה שנותן כח כו'), וע"י עבודה פנימי' שהיא בבחי' גילוי אור בנפשו ועושה בחי' ביטול בהחומריות כו', מאיר בו האור האלקי בבחי' או"פ כו'.

קיצור. וזהו ועל דמות הכסא שהוא ית' מכוסה שם, דהנה מראה אדם הוא בע"ס דאצי', דלמע' מאצי' אינן בבחי' התחלקות, וכמו כחות הנעלמים שבהעלם אינם במציאות ובהתגלות מתגלים כולם כאחת כי אינן משתלשלים זמ"ז, וכמו"כ הוא באוא"ס ולכן נק' למעלה מהשתל', ואצי' הוא גילוי האור ובסדר והדרגה וזהו שמשתלשלים זמ"ז ועי"ז מתמעט האור ממדרי' למדרי', והכוונה בשביל התהוות בי"ע בכדי שיהי' אתכפי' סט"א שעי"ז אסתלק יקרא דקוב"ה, ובכפי' בפועל האו"מ נותן כח בהפנימי, ובכפי' ע"י עבודה האו"פ מאיר בבחי' פנימיות.

תי) אמנם נת"ל פ' שפ"ו דאדה"ע דאצי' הוא בבחי' אדמה לעליון בחי' כי לא אדם כו', להיות דהתהוות האצי' הוא בבחי' קירוב שז"ע אצי' ל' אצלו וסמוך כו', וכ' הפרד"ס שזה מורה על עוצם דבקות הספי' במקורם, והיינו שהע"ס דאצי' הן בבחי' יחוד באוא"ס ב"ה ובבחי' פשיטות שאינם בבחי' מציאות כו', ואין העולמות דבי"ע יכולים לקבל אור האצי' כו', כ"א מבחי' המל' דאצילותה היא בבחי' נבדל לא בבחי' קירוב ממש ה"ז בבחי' גילוי שיכול להיות בבחי' מקור לבי"ע כו' וכמו שנת"ל פ' שפ"ח ושצ"ה, ומ"מ מבחי' מל' דאצי' כמו שהיא באצי' ג"כ אין העולמות בי"ע יכולים לקבל כ"א ע"י הפרסא כו', דכשם שבכללות הגילוים שבעולמות הרי מבחי' מל' דא"ס כמו שהוא לפני הצמצום (שזהו בחי' מל' דאצי' דכללות) עם היות שהיא בבחי' שייכות אל העולמות (דבחי' מל' גם בשרשה הראשון היא בבחי' נבדל וכמו בחי' התנשאות עצמי שהיא בבחי' כח נבדל כו' וכמ"ש במ"א), הרי אין העולמות יכולים לקבל, ובכדי שיהי' בחי' א"ק אדם דברי' דכללות הוא דוקא ע"י צמצום בבחי' סילוק האור כו',

כמו"כ מבחי' מל' דאצי' א"א להיות עדיין הגילוי בבי"ע כ"א ע"י הפרסא דוקא כו', דכל הצמצומים אינם מועילים עדיין להיות הגילוי בבי"ע כו' להיות שהצמצום הוא בבחי' מיעוט האור לבד (והצמצום הראשון להיותו בבחי' סילוק ה"ז מועיל להיות הגילוי בבחי' א"ק כו', וכידוע ההפרש בין צמצום הראשון להצמצומים דסדר השתל' שהן בבחי' מיעוט לבד, אבל צמצום הראשון הוא בחי' סילוק האור כו', וצמצום דא"ק הוא ג"כ בבחי' סילוק שהעלה אורו למעלה מטיבורו כו' וכמשנת"ל פ' שפ"ה, ג"ז אינו בבחי' סילוק כמו צמצום הראשון ויש בזה כמה חילוקים כו' עמשית"ל, והצמצום הראשון להיותו בבחי' סילוק לגמרי