תתמא

אדם באורח אצי' דלעילא ואתקרי בדיוקנא דמארי', וכ' הרמ"ז דעד כאן מדבר באצי' שבבי"ע כו', וכאן הכוונה על מדרי' אצי' עצמה והיא בחי' נפש דאצי' בחי' מל' שזהו בחי' אדם שעל הכסא שהוא בחי' זכר לגבי בחי' בי"ע כו', והיינו בכוונה פנימי' שבמוח שזהו בנשמות דאצי' ממש כמשנת"ל פת"ג, ובבחי' זו הוא בדיוקנא דמארי' דהיינו כמו בחי' אדם דאצי' דאדמה לעליון, כמו"כ נשמות דאצי' הן בדוגמא שלמעלה ממש כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש בא אל פרעה דאעיל לי' כו' לגבי תנינא חדא עילאה תקיפא ופי' במק"מ שזהו בחי' אריך דקלי', והוא בחי' עצמו' הקלי' כו' דכמה דרגין משתלשלין מיני' שזהו התפשטות שלהם כו', והנה גבי משה כתיב ראה נתתיך אלקי' לפרעה בחי' שר ומושל לפרעה לשבור גם את התוקף דעצמו' הקלי' כו', דהרי נת"ל פ' ת"ז דבחי' אה' דרשפי אש שורף ומכלה את האש זר דסט"א כו', וזהו בבחי' התפשטות הקלי', אך משה שהי' עבודתו בבחי' כוונה פנימי' שבמוח שז"ע קולו של משה שלמע' מקול הלוים כו' כמשנת"ל פ' ת"ג, והיינו דמשה הוא מבחי' החכ' כי מן המים משיתיהו והי' בבחי' מ"ה בבחי' ביטול במציאות ממש כו', ע"כ הי' ביכולתו לשבור גם תוקף הקלי' כו', ולהיות שהעבודה צ"ל כסדר המדרי' תחלה בחי' אש דבי"ע ואש דאצי' שזהו בחי' גבורות דאימא ואח"כ בחי' גבורות דאבא כו', ז"ע דאעיל לי' אדרין בתר אדרין שהן מדרי' החיצוני' בחי' התפשטות הקלי' שע"י העבודה בבחי' אש דבי"ע וכן בי"ע שבאצילות הוא שפועל הביטול בבחי' ההתפשטות לבד כו'. וזהו דאי' שם בזהר דמשה

דחיל ליקרב לי' וקריב רק ליאורין דילי' דהיינו בחי' ההתפשטות לבד כו', אבל כאשר בא לעצם מעלתו ומדריגתו אז ביכולתו לשבור גם עצמות קליפת פרעה כו', ועז"א כי אני הכבדתי את לבו והיינו דג"ז מאת ה' הוא שיש בזה כוונה עליונה שעי"ז יהי' יתרון אור והו"ע ואכבדה בפרעה ובכל חילו כו', ובשביל זה נתהוו הקליפות, וכידוע הקושי' דלמה היתה זאת מלפניו ית' להיות כל מציאות הקלי' והסט"א, אך באמת זהו בשביל יתרון האור שנעשה עי"ז כו', ומשו"ז יכולים לשבור ולבטל אותן מפני שג"ז מאת ה' שיש גם בזה כוונה פנימי' כו', ובד"כ הו"ע שאין לך דבר חוץ ממנו כו', והתהוותם הוא מבחי' העדר הרצון דדין לא אהני' לי' כו' וכמ"ש במ"א, אך מ"מ יש בזה כוונה פנימי' כו', ומשו"ז ביכולת לשבור כו', רק שזהו בכחו של משה דוקא, להיותו מבחי' החכ' כו', וכמו מלחמת מדין שהי' צ"ל ע"י משה דוקא להיות שמדין הוא עצם בחי' היש דתהו ובכדי לבטל עצם היש זהו ע"י משה דוקא כו' וכמ"ש במ"א, כמו"כ הוא שבירת קלי' פרעה הוא ע"י משה דוקא כו', וז"ש כי אני הכבדתי את לבו שזהו נתינת

טעם מה שבאפשר לשבור קלי' פרעה משום שאני הכבדתי כו', רק שזה צ"ל ע"י משה דוקא כו', וזהו בא אל פרעה לשבור בחי' עצמות הקלי', כי אני הכבדתי את לבו להיות עי"ז ואכבדה בפרעה ובכל חילו כו'.

קיצור. והנה יש אש ה' ואש יו"ד, אש ה' פנימיות המוחין, אצי' שבבי"ע או בי"ע שבאצי' שבזה הוא כשני דברים המתאחדים, ואש יו"ד הכוונה פנימיות שבמוח בחי' אצי' עצמו, בחי' גבורות דאבא אש המנורה שנק' אור,