תתלח

שבמוח שנת"ל פ' ת"א, וכידוע דאצי' בכלל הוא עולם האחדות כו', ובנשמה האחדות הוא התחברות שרש ומקור הנשמה שזהו בחי' א"ס שבנשמה עם הנשמה המלובשת בגוף כו' וכמשנת"ל. והנה עיקר האחדות בכללות הוא בהאהבה כרשפי אש והוא האהבה שכמעלת הזהב על הכסף כו' שנת' בסש"ב פ"נ, דהנה כסף הוא אהבה מל' נכסוף נכספתי כו', אך היא אהבה שבקרירות וכמו האה' טבעית שיש בכאו"א לדבקה בו ית' בכל לב ונפש כו' וכמשנת"ל שהכל חפצים באלקות בעצם ובטבע, וכמשנת"ל פ' שס"ו בענין אית רצון ואית רצון שיש רצון עצמי וטבעי בנשמה לאלקות רק שאינו מרגיש את הרצון בעצמו היינו בציור אדם שלו שהן הכחות הגלוים כו', מפני כי האהבה וההתקשרות הזאת היא בהעלם בתוך נקודת הלב ונק' בש' אה' מוסתרת כו', וגם היא מוסתרת בלבושי הגוף ונה"ב המעלימים ומסתירים עלי' כו', ועם היות שאינה מקבלת העלמות והסתרים והיינו שגם בריבוי ההעלמות וההסתרים ישנה להאהבה בעצם וכמשנת"ל שם, והראי' דגם בפושעי ישראל יש בהם האהבה ומתגלית לעתים כו' כמשנ"ת שם, מ"מ הרי אינה נרגשת בו כלל כו', ועם

כי ישנה להאהבה בעצם אינה מונעה את ההעלם דנה"ב שיכול להיות מ"מ בריבוי העלמות ביותר ר"ל, דהאהבה שע"פ טו"ד הרי אינה מנחת ההעלמות דנה"ב אדרבה פועלת הביטול בנה"ב כו', והאהבה טבעית אינה מונעה ההעלמות כו', וזהו לפי שהאהבה היא בהעלם בנקודת הלב כו', וגם כשהיא בהתגלות במקצת ה"ה בקרירות שאין בה התפעלות ורשפי אש כו', וכמו באהבת אח ואחות שהוא אה' טבעית ומ"מ יכול להיות שיהיו מרוחקים זמ"ז ויהי' פירוד ביניהם, עם היות שהאהבה ישנה גם אז כו', וכן גם באהבת הבן אל האב עם היות שהוא אהבה עצמי' וטבעי' מ"מ הרי אין האהבה נרגשת תמיד בלב הבן, ויכול להיות בזה ריחוק וכמו אוי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם כו', ואינו דומה כמו האהבה ברשפי אש שזהו עד"מ אהבת איש ואשה שאין בזה שום ריחוק, ואם יהי' בזה ריחוק וכמו אתתא אתתרכית מבעלה כו' אז נפסק אהבתם וכמו בגט פטורין שנק' ספר כריתות שכורת אהבתם כו' (ומהקב"ה לכנס"י אינו באופן כזה שגם שדנן בשלוחין ובגירושין מ"מ אהבתו ית' אליהם וכמ"ש אי זה ספר כריתות אמכם כו', והיינו שהריחוק הוא רק

מנש"י וכמ"ש הן בעוונותיכם נמכרתם כו' וכמ"ש במד"ר משפטים פל"א), אבל באהבת הבן אל האב הרי האהבה ישנה תמיד ואין בה הפסק כלל ומ"מ יכול להיות ריחוק כמו זה"ג כו', וזהו מפני שהאהבה היא בהעלם ובקרירות כו', וגם בהתגלות האהבה כאשר היא מן המיצר וכמו ויצעקו אל ה' בצר להם כו', הן במיצר גשמי מעבודה קשה בשעבוד פרנסה ובביטושים ר"ל שעי"ז מתעורר נקודת הלב לה' כו', ופרעה הקריב שהקריב לבן של ישראל לאבשבש"מ כו', ובפרט בהמיצר ברוחני' שמר לו מאד ריחוקו מאלקו' כו', אם שהוא במה שאין לו שום אור וחיות אלקי בנפשו ואינו מרגיש שום חיות בתורה ותפלה, שגם כשמתבונן בענין אלקי ה"ז בקרירות מאד שאין בזה שום טוב טעם וחיות ולא שום התפעלות פנימי כו', וכן בעסק התורה הגם שיודע שזהו חכמתו ית' ומתבונן בזה מ"מ אינו מתפעל בנפשו כו', ומאד צר לו מזה וצועק במר נפשו (אם שהיא בקלא דאשתמע או בצעקה פנימי' בקלא דלא אשתמע ובהתעוררות ר"ר על נפשו כו') שחפץ ומבקש שתשוב רוחו ונפשו האלקי' אליו ויחי' בחיי האלקות כו', ובפרט כאשר המיצר הוא מההעלמות