תתכד

ה', וידוע ההפרש בין צעקת הקול לצעקת הלב דצעקת הקול הוא שבא בצעקה בקול פשוט בהתגלות ובמורגש כו' (שזהו למעלה מהקול שבא בדבור כו', ונק' ג"כ קלא פנימאה כו', ומ"מ הוא שבא בבחי' מורגש בעצמו ולזולתו כו'), וצעקת הלב הוא שהלב עצמו צועק מפנימי' הלב ועומקו ביותר שאינו בא כלל בקול ואינו מורגש כלל בעצמו ולזולתו כו', ומ"מ מה שנק' בש' צעקה היינו שזהו כמו צעקת הקול שמורכב ג"כ מאמ"ר כו' (וצ"ל שזהו מ"מ כאשר בא מאיזה ענין פנימי כמו איזה השגה וכמו בפנימי' המוחין כו', אבל בבחי' צעק לבם דבתשובה אמיתי' מעומק לעומק כו', ה"ז בבחי' פשיטות לגמרי בלי שום הרכבה כו').

קיצור. והנה כתי' לא ברוח הוי' כ"א רוח אלקים והוא ה' אחרונה, ולא ברעש דברכת יוצר ה' כי הוא רק בחי' קדוש ו', ולא באש דק"ש ה' שזהו בחי' ה' ראשונה, ועיקר הוי' הוא היו"ד שמורה על התמידית, הי' הוה ויהי' והוא בחי' אצי', ואי' בת"ז אית רעש דברעש הוי' והיינו בחי' רוח רעש אש דאצי' דאבא מקננא בכללות האצי' והוא בחי' ביטול ובלתי מורגש, וכמו ק"ש חו"ג מגולים ושמו"ע חו"ג מכוסים, והוא בחי' פנימיות המוחין והוא בחי' קלא פנימאה שמורכב מאמ"ר פנימי וכמו צעק לבם (ובתשו' הוא בבחי' פשיטות לגמרי ובפנימיות המוחין הוא בבחי' אמ"ר פנימי).

תיו) ומאחר שגם בקלא פנימאה שבתוך נקודת הלב יש בחי' צעקה פנימי' וה"ה מורכב מאמ"ר פנימאה כו', הרי יובן שימצא גם שם ג' מדרי' הנ"ל דרוח רעש ואש רק שכ"ז הכל בבחי' הפנימי' שבלב כו', וכמו התפעלות רשפי אש בפנימי' נקודת הלב הוא אש פנימי ביותר שלא נראה וניכר מגודל עומקו כו' (בל"א דיא הארץ קלייעט אינוועניק טיף זייער), והיינו לפי שחיצוני' הלב הוא בבחי' יש ומציאות בעצם ובבחי' התגלות, דהא בהא תלי' דלפי שהוא בבחי' מציאות לכן הוא בבחי' התגלות כו', וע"כ גם הרשפי אש הוא בהתגלות כו', אבל פנימי' הלב שאינו בבחי' מציאות יש כו' ע"כ גם הרשפי אש דפנימי' נקודת הלב אינו בהתגלות במורגש כו', ועם היות שהרשפי אש הוא בתוקף ביותר מבחיצוניות הלב, ה"ה טמיר ונעלם בלב ואינו ניכר כו'. וכמו"כ בהתפעלות רעש שבא מהתחדשות דבר (וכמשנת"ל פ' שצ"ח שהרעש הוא מדבר חדש כו', וכמו"כ הוא גם בבחי' פנימי' המוחין די"ל דגם בנשמות הגבוהות הרי קדושת העצמות הוא בבחי' התחדשות ובלתי מושג ממש שהרי לית מח' תפיסא בי' כו', ובפרט שבבחי'

פנימי' המוחין להיות שהן בבחי' הפשטה מלבושי השגה הרי נרגש יותר ההפלאה כו', ועם היות שגם ההנחה היא באופן אחר בפנימי' המוחין מ"מ גם ההפלאה נרגש יותר כו', וע"כ שייך גם שם ענין הרעש מההתחדשות דבר כו', גם י"ל בהשגה והתבוננות דה' אחד ענין ההתחדשות בזה הוא שזהו ההיפך לגמרי מכמו שנראה ונגלה בעולם כו', רק י"ל שיש בזה הפרש אם ההתבוננות היא בהאחדות מצד האוא"ס ב"ה אם מצד העולמות כו', והכל הוא בענין ה' אחד שמצד העולמות (לא מה שהוא ית' יחיד ומיוחד בעצם כו'), רק אם ההרגש בההתבוננות היא איך שאוא"ס ב"ה גם שמהווה עולמות ה"ה יחיד ומיוחד שלא יש עוד דבר ח"ו, או שההרגש הוא איך שהעולמות גם שנתהווה ה"ה