תתטז

עליון יותר כו' (וזהו סבת בחי' הקירוב דבחי' מל' ובחי' הריחוק וההתנשאות כו', ופי' הקירוב דמל' אין הכוונה בחי' השפעה בקירוב דמל', כ"א הקירוב מה שהיש תופס מקום להיות בו רצון כו', והרי המל' הוא בבחי' הרוממות וההתנשאות ואיך תופס מקום היש כו', וזהו מפני שכח הא"ס שבמל' בא ממדרי' למדרי' עד שיהי' בבחי' קירוב כו', וע"כ מצד הא"ס שבמל' ה"ה בבחי' רוממות ומצד הירידה וההמשכה ממדרי' למדרי' ה"ה בבחי' קירוב כו', וכמו המלך שהוא בקירוב אל העם שהן תופסים מקום להיות מלך עליהם ומ"מ הוא בבחי' התנשאות עליהם כו').

קיצור. ויתבונן שההתהוות היא מבחי' מל' דוקא, דע"ס להיות שאצילותם וגילוי האוא"ס בהם הוא בבחי' קירוב, וגם השפעתם בבחי' קירוב, א"א להיות מהם התהוות, רק מבחי' מל' שאצילותה והשפעתה בבחי' ריחוק, וגם המשכת האוא"ס שמאיר בה דרך נקב מתעלם בה, אך צ"ל תחלה השתל' הע"ס חו"ב ומדות שיהי' בחי' המל', ושיש במל' כח עליון והוא הרצון דא"ס להוות, ובהרצון בעצם אינו תופ"מ היש הנברא (כ"א יש הנאצל תפ"מ), ורק ע"י השתל' הע"ס שבא בבחי' מל' תפ"מ התהוות היש לרצות בזה (וזהו דמצד ירידת ההשתל' המל' היא בבחי' קירוב שהיש תפ"מ, ומצד הא"ס בעצם מל' היא בבחי' התנשאות).

שצו) ויתבונן עוד באופן ההתהוות דבכדי שיהי' מציאות יש ממש צ"ל בחי' קירוב אל היש עוד יותר מבחי' הרצון הנ"ל והו"ע התלבשות כח הפועל בנפעל, והוא שמתלבשים כבי' (בל"א מיא טוט זעך אן אין דעם) לפעול ההתהוות כו', שזהו קירוב יותר אל היש מן הרצון שזהו רק מה שרוצים בהדבר, אבל כשמתלבשים בזה ה"ז בקירוב הרבה יותר כו', והוא שלצורך התהוות היש היינו בכדי שיהי' מציאות יש ממש זהו ע"י ההתלבשות שמתלבשים בזה, דבכדי שיהי' בחי' יש שזהו בבחי' אין ערוך לגבי המהווה דהיינו מהות אחר כו' זהו דוקא ע"י שמתלבשים בזה לפעול ולהוות כו', כי איך יהי' התהוות מהות אחר שלא בדרך התלבשות לפעול אותו המהות (אם לא שהוא בדרך סבה לבד, שזהו במדרי' עליונות וכמו כל אשר חפץ ה' עשה כו', אבל בבחי' מל' שהיא בבחי' קירוב אל היש והיינו הרצון בהתהוות היש כנ"ל, אין זה רק בדרך סבה כו'), וההתהוות שבדרך ממילא אין זה בבחי' יש ממש כו', וכידוע בענין ברא ונבראו, דונבראו הוא שנתהווה בדרך ממילא אין זה בבחי' יש ממש כו', דבנבראים גופא גבי צבא

מעלה כתי' כי הוא צוה ונבראו כו' וכתי' ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור והיינו שהן כפי רצון המהווה בהם ואין בהם צד פירוד כו', לפי שאינן בבחי' יש ממש כו', ובכדי שיהי' בבחי' יש ודבר נפרד זהו ע"י התלבשות דוקא כו', והיינו שהכח האלקי המהווה את היש הוא בבחי' התלבשות כבי' (אן גיטאן) בהתהוות זאת כו'. ומ"מ הוא בבחי' הבדלה ממנו בבחי' הסתר והעלם הבורא מהנברא כו', וצ"ל דענין זה שהבורא מתעלם מהנברא אין זה רק בבחי' התעלמות בבחי' לבושים המעלימים כ"א שהוא בבחי' הבדלה ממנו כו', כי בהתעלמות בלבושים יהי' באיזה לבושים שיהי' גם בבחי' מסכים ופרסאות יש בזה איזה קצת גילוי כו', ולהיות שהרוחני מובדל בערך מן הגשמי שאין ערוך ביניהם כלל הנה