תתי

מתלבשת בגוף כו'. אך תכלית הכוונה הוא שיהי' התגלות עיקר הנשמה ושתהי' בבחי' גילוי בהנשמה המלובשת בגוף כו', וז"ע התפלה שהיא התחברות בחי' נשמה עם בחי' נשמה לנשמה כו'. והענין דהנה ידוע דבסולם דתפלה יש ד' שליבות והן נגד נר"ן ונשמה לנשמה, ועל בחי' נשמה נא' נשמת שדי תבינם והרי האלקו' דנשמה זהו בחי' נשמה לנשמה כנ"ל והיינו בחי' הרצון פשוט שלמעלה מטו"ד כו', ונשמה ה"ה בחי' שכל והשגה כו', ומ"מ נק' נשמת שדי מפני שהיא בחי' כלי שע"י היא התחברות הנשמה שבגוף עם שרש ומקור הנשמה כו', דהנה נת"ל פ' שס"ז דהתעוררות והתגלות הרצון פשוט הוא ע"י ההתבוננות בבחי' עצמות אוא"ס ב"ה, וזה בא ע"י ההשגה תחלה במה שמושג כו', וז"ע מ"ש נשמת שדי תבינם שהו"ע להבין דבר מתוך דבר כו', דנשמה היא בבחי' השגה בהאלקות המושג והיינו בבחי' הארה האלקי' שנתצמצמה ונתלבשה בעולמות כו', ועי"ז באים לבחי' הידיעה וההשגה דאוא"ס שלמעלה מהעולמות כו' (וכמשנת"ל פ' שס"ט בענין השגת המלאכים כו'), והיינו שמובן שהאור האלקי המתלבש בעולמות הוא בחי' הארה בלבד

ובהכרח שיש בחי' עצמיות אוא"ס שאינו בגדר התלבשות כו' (דבזה משתווה השגת הנשמות להשגת המלאכים דגם השגת הנשמות בקדושת העצמות הוא ע"י ההארה כו'), ומהשגת פרטי המדרי' דההארה האלקי' שבעולמות יכולים לבוא על השגת אופן ההפלאה דאוא"ס ב"ה, שע"י כ"ז מתגלה בחי' הרצון פשוט שבנפש כמשנת"ל. וזהו שע"י בחי' נשמה נעשה התחברות הנשמה שבגוף עם שרש ומקור הנשמה, שהרי בהתעוררות והתגלות בחי' הרצון שבנפש הרי הכחות עולים ומתכללים ברצון זה, וכידוע שהרצון מושך אליו כל הכחות וכמ"ש במ"א בענין שרפים עומדים ממעל לו בשם הבעש"ט ז"ל דבמקום שרצון האדם שם הוא והיינו לפי שכל הכחות נמשכים אחר הרצון ונכללים בו כו'. אמנם הכוונה בהתחברות הנ"ל הוא לא זו בלבד עליית הכחות בהרצון כ"א שיאיר בחי' שרש הנשמה בהנשמה המלובשת בגוף כו', וענין הגילוי הזה הנה לבד זאת משנת"ל פ' שס"ח דנקודת האמת דהרצון שבנפש יש בכל הכחות דשכל ומדות עד סוף מעשה והו"ע התמימות כו' (וזה אם שהוא כן בעצם טבעו שיש בו בחי' התמימות או שפועל כן ע"י עבודה והיינו שע"י העבודה

בבחי' הביטול דהרצון נעשה התמימות בכל הכחות כו'), הנה זהו רק מה שנקודת הרצון (היינו הביטול) נמצא בכל הכחות לא שהכחות עצמן יש בהם גילוי בחי' העצמי של הנפש (דהיינו שבהשכלת השכל עצמו או שהמדות עצמן יהי' בהם התחדשות דבר מהתגלות כח העצמי של הנשמה כו'), אך שיהי' בהכחות עצמן מעצם הנשמה י"ל שז"ע מ"ש במ"א בענין שהמקיף נותן כח בהפנימי כו', וכידוע דמקיף דחי' נק' מזלא והוא בחי' שרש הנשמה ומקור הכחות הפנימי' שממנו נוזל ונוטף בהכחות הגלוים כו', והנה מה שהוא בבחי' מקור ה"ז בהעלם שאין עצם המקור מאיר בגילוי כו', וכמו מזל מחכים שזהו רק מה שממנו נמצא ההשכלה שבאה בבחי' צמצום (וכמו בבחי' דילוג שז"ע מזלות שהן בחי' שערות כו'), שהגילוים הן מ"מ באין ערוך לגבי המקור (עם היות שאין זה בבחי' יש מאין ממש וכמ"ש במ"א), אך מה שהמקיף נותן כח בהפנימי הוא שהפנימי בבחי' תוס' אור רב, וכמו בהשכלות רבות ועמוקות מאד בכל ענין שכלי ובנביעה רבה ממקור השכל והיינו מחמת גילוי המקור שמזה הוא הנביעה ביותר והשכליי' נעלים ביותר