תתו

כללית , והתפלה היא לזכך הנה"ב להיות כלי, ותחלה הוא ברכת השחר להעביר רוה"ט, וקרבנות להיות בבחי' קירוב (והוא בדוגמת חקיקה מבחוץ ומבפנים), אח"כ הודו לה' הודאה פרטיות, וקראו בשמו ע"י התשבחות, ופסוד"ז לזמר עריצים, דסביב רשעים י"ל בחי' הלבושים דמחדו"מ שבזה הוא האחיזה, גם י"ל בחי' מקיפים דקלי', דהתאוה היא פנימי שמגשם מאד ומחשיך הנה"א, וגרוע מזה המקיפי' דקלי' שמגדיר ומגלים ורחוק מהתיקון, ורוממות אל הוא שמכרית הרע שמסביב שיהי' התגלות הנה"א.

שצב) והנה ענין פסוד"ז בנה"ב עצמו הוא להכרית החוחים והקוצים כו', וכמו עד"מ באילן שכורתים הענפים היבשים בכדי שהענפים החיים יצמחו בטוב יותר, וכמו שמבערים החוחים מן הכרם בכדי שהאילנות יגדלו בטוב כו', כמו"כ הוא בהאדם שנק' עץ השדה צריכים להכרית החוחים והקוצים המונעים ומעכבים בכדי שיהי' צמיחת האילן שיעלה למעלה כו', והו"ע החקיקה מבחוץ דנה"ב כו', דלהיות שבטבעו הוא חומרי וע"כ מקומו הוא בחומרי' העולם, וכידוע דנה"א להיותו בעצם במדרי' הקדושה ה"ה נמשך מצ"ע לאלקות כו', דלולא התלבשותו בנה"ב הרי בעצם טבעו הוא נמשך רק לעניני אלקות שזהו מקומו כו', והנה"ב להיות מהקלי' וחומרי בעצם מקומו הוא חומרי' העולם כו' ולהיות שזהו מקומו ה"ה נאחז בזה מאד דא"א לו לעלות כו', וצריכים להוציאו ממקומו ומרשותו כו', וע"ד עוקרין אותו ממקום זה ושותלין אותו במ"א ומשביח כו', דכמו"כ הוא בנה"ב דמקומו הוא שמוטבע בעניני החומריות, והחקיקה מבחוץ הוא להוציאו מההטבעה הכללי' הזאת, והוא ע"י ההתבוננות דפסוד"ז שהן עניני' שלמעלה

מהשגה בעצם הענין שאין לו מקום בשכל, וכמו ברי' יש מאין שאין מקום בשכל כלל איך ומה הוא שמאין ואפס המוחלט יהי' מציאות יש כו', וההתבוננות בזה הוא רק איך שהדבר כך הוא שנתהווה יש מאין שזה מוכרח בשכל שהיש נברא מאין דוקא דיש מיש א"א להיות כ"א שיהי' אין באמצע, וגם שא"א להיות יש מיש עד א"ס שה"ה מוגבל כו' וכמשי"ת. וזהו ברוך שאמר והי' העולם דהעולם שהוא מציאות היש נתהווה מבחי' דבור העליון כו', ברוך אומר ועושה כו' כי הוא אמר ויהי כו' גדול אדונינו ורב כח כו' שבכ"מ בפסוד"ז מבו' ענין התהוות יש מאין כו', וגם ההתבוננות באופן התהוות יש מאין והפלאת הענינים בזה כו' וכמשי"ת, שכ"ז פועל התפעלות גדולה בנפש וזה מעלה את הנה"ב שעומד במעלה ומדרי' גבוה יותר כו', והוא שמשתנה ממקומו בבחי' יציאה מההטבעה שלו כו', ועם היות שלא נתברר בזה בפנימיותו שלא להתאוות את החומריות כו', אבל מ"מ היציאה מההטבעה שלו בכלל נעשה עי"ז כו' (ומובן שזהו תיקון גדול יותר וכמו שינוי ממהות למהות כו', שה"ז פועל בנה"ב שעומד למעלה מהענינים החומרי'

ואינו שייך לזה כ"כ, ובעבודה זה שאינו שייך להענינים החומרי' ה"ז גבוה במדרי' ממה שאינו רוצה בהחומריות כו', דכאשר אינו שייך לזה ה"ז בבחי' מיאוס בהם כו', וכמו"כ כאן הגם שאינו במדרי' זו מ"מ ה"ז שמרוחק מהחומריות ואינו שייך לזה כ"כ ה"ז תיקון גדול כו', וע"כ באמת זהו ע"י אור נעלה יותר דהיינו ענין שלמעלה מהשגה בעצם כו'). ואז יכול להיות עלי' שלו להיות בבחי' כלי שהו"ע החקיקה מבפנים כו', וזה בברכת ק"ש בהתבוננות