תתב

משלמת מפני ששרשה למעלה מכל הט"ס כו', וזהו אנכי שלומי אמוני ישראל דבחי' המל' שרשה מבחי' אנכי והיא דוקא משלמת בחי' ישראל דלעילא דבה וע"י נשלם אמיתי' הכוונה העליונה כו'.

ועפ"ז יובן מ"ש ויגש אליו יהודה, דהנה ידוע דיוסף ובנימין הם בחי' צ"ע וצ"ת, יוסף הוא בחי' צ"ע שהוא בחי' ההשפעה וההמשכה וכמ"ש ויוסף הוא המשביר כו', ובנימין בחי' צ"ת שהוא בחי' העלאה והתקשרות המקבל בהמשפיע כו', וזהו שרצה יוסף שיהי' בנימין אצלו כי בכדי שתהי' ההמשכה הרי צ"ל לזה העלאת מ"ן כו', וזהו שרצה להיות בנימין לו לעבד היינו להעלות מ"ן כו', ויהודה טען ישב עבדך תחת הנער עבד כו'. והענין הוא דהנה יהודה ובנימין שניהם בבחי' מל' בנימין הוא בחי' רוחא דשביק בגווה ויהודה הוא עצם המל', והרי בחי' מל' היא בבחי' העלאה מלמטלמ"ע, וא"כ הרי יכול להיות ההעלאת מ"ן גם על ידו, ועוד יש בו יתרון גדול שההמשכה והגילוי בבי"ע הוא ע"י המל' דוקא, וזה הי' טענת יהודה הן אמת שצ"ל העלאה מלמטלמ"ע ה"ז ע"י המל', אמנם תכלית הכוונה הוא להיות ההמשכה וזהו דוקא ע"י המל' כו'. וזהו ויגש אליו יהודה אין הגשה אלא תפלה והוא העלאה מלמטלמ"ע, בי אדוני הן י"ב ברכות האמצעיות דשמו"ע שהן בחי' המשכות וגילוי אלקות כו', וזהו בי אדוני

שזהו בי דוקא בחי' המל' כו', ומש"א בזהר שהו"ע סמיכת גאולה לתפלה, הענין הוא דבכדי שתהי' ההעלאה הרי ע"ז גופא צ"ל המשכה מלמעלה, וכמו לכה דודי לקראת כלה דבכדי שיהי' עליית המל' צ"ל המשכה ע"ז מבחי' ז"א כו', וז"ע גביע הכסף שהטמין יוסף באמתחת בנימין דכסף הוא בחי' אהבה מל' נכסוף נכספתי כו', והמשיך יוסף גילוי מלמעלה להיות האהבה והרצון כו', ולשיטתו הטמין את הגביע באמתחת בנימין בחי' צ"ת כו', ועי"ז נעשה ההעלאה דבחי' מל' (כי ע"י הרוחא דשביק בגווה מתעוררת המל' להעלאות מ"ן וכמ"ש בכתהאריז"ל). וזהו שייכות סמיכת גאולה לתפלה להגשת יהודה ליוסף, דע"י ההמשכה מבחי' יוסף לעורר ההעלאת מ"ן שז"ע סמיכת גאולה לתפלה נעשה הגשת יהודה ליוסף כו'. וזהו ויגש אליו יהודה דכללות בקשתו הי' שיהי' הוא עבד שע"י דוקא נשלם הכוונה העליונה כו', וזהו שלעתיד יהי' יהודה גבוה במדרי' מיוסף וכמ"ש ודוד עבדי נשיא עליהם, ועכשיו מקבל מיוסף אבל הכוונה נשלמה ע"י דוקא, וזהו ויגש אליו יהודה בבחי' העלאה מלמטלמ"ע, ויאמר בי אדוני שע"י הוא ההמשכה והגילוי בבי"ע שזהו תכלית הכוונה העליונה כו'.

קיצור. וזהו אנכי שלומי אמוני ישראל דבחי' משלמת להיות בחינת הגילוי, ושרש ההמשכה הוא מבחי' אנכי, דבור שרשו מבחי' מדבר כתר, וזהו ארוממך ה' כי דלתני, שמהמשכת הרוממות הוא שיהי' דלי' והתגלות ח"ת מח"ע, ושיהי' בחי' דלת בחי' גילוי, וכמו השפעת החכ' מפני תוקף הנביעה. ובהנ"ל יובן מ"ש ויגש איליו יהודה בחי' מל' שעל ידו יהי' הגילוי דבחי' יוסף צ"ע.