תת

הגבלה להיות הגילוי בבי"ע כ"א לתאר את העצם כו', וגם ע"י בחי' פנימי' הכלי הוא ירידת והמשכת האור אך הוא לעצמה של הכלי לא חוץ ממנה כו', וחיצוניות הכלי ענינה הוא לפעול שהוא בחי' הגילוי והירידה לצורך בי"ע כו' וכמשנת"ל פ' רפ"ה, וגם נת"ל פ' קמ"ה ואילך ההפרש בין עו"ע לצורך אצי' ולצורך בי"ע כו'), ונמצא דמה שהכלים הם בבחי' עלי' ודבקות זהו בחי' פנימי' הכלים כו'. אמנם בבחי' מל' יש ג"כ ב' מדרי' דבחי' המל' שבכל ספי' ה"ז בכלל האור עדיין והוא בחי' כח הגילוי לבד כו', וכמ"ש במ"א על מארז"ל עד שלא נבה"ע הי' מים במים דמ"ת דמל' היו כלולים במ"ע דח"ע כו', והוא יו"ד דש' הוי' שהמילוי שלו הוא ו"ד שעולה מספרם יו"ד והוא היו"ד דש' אד' והיינו בחי' כח הדבור כמו שהוא בהעלם עדיין בחכ' (דאבא יסד ברתא כו'), ועמ"ש בתו"א בסוף הבי' דמים רבים שבפ' נח בענין שידובר בה שהדבור אינו בפ"ע רק בה שאינו נמשך למטה כו', ועמ"ש בפרד"ס שער ט' פ"ג בענין שבס"י נז' רק ג' יסודות אמ"ר ואינו נזכר יסוד העפר והוא להיותו כלול ביסוד המים וכמו

העפרורית שבמים שאינו ניכר כלל בפ"ע כו', ועד"ז הוא בחי' המל' שבכל ספי' שהיא רק כח הגילוי ואינה עדיין מדרי' בפ"ע כו', או שהמל' שבכל ספי' הוא הגילוי רק באצי' כו'. וי"ל דע"י המל' הוא גילוי האור בפנימי' הכלי כו', והיינו דהתחברות האור עם הכלי הוא ע"י בחי' המל' שבכל ספי' כו', וכמ"ש במ"א שהשם הוא שמחבר האור עם הכלי י"ל דהיינו בחי' המל' שבכל ספי' כו' (ומ"מ יש יתרון מעלה בכלים דבחי' המל' הרי ענינה הוא להיות הגילוי אל הספי' אחרת או אל הכלים כו', אבל פנימי' הכלי ענינה הוא רק לקבל לעצמן והגילוי הוא רק לתאר את העצם כו'). אך מבחי' המל' שבכל ספי' נבנית בחי' המל' בבחי' פרצוף בפ"ע והו"ע בחי' דבור העליון כו', וכמו הדבור עד"מ באדם ה"ה לבוש הנבדל והנפרד ואינו דומה להחסד שבלב שגם כמו שבא בדבר פרט ה"ה מיוחד בלב ואינו יוצא לחוץ, אבל כמו שבא בדבור הרי יוצא ומתגלה לחוץ אל הזולת כו', וכמו"כ בחי' הדבור שבמל' הוא בחי' הארה נבדלת שאפשר להיות בגילוי לבי"ע כו', וה"ז למטה במדרי' מהכלים דז"א שהן בבחי' דבקות בהאור ובכלל

בחי' רוח האדם דמ"ה העולה למעלה כו', ובחי' המל' הוא בחי' רוח הבהמה היורדת להיותה בבחי' הארה נבדלת כו', אמנם ע"י המל' דוקא יכול להיות ההמשכה בבי"ע כו', וז"ע בנין המל' שנעשה מהמל' שבט"ס דבחי' מל' שבחכ' כשנעשית מקור להשפיע לחכ' דברי' נק' חכ' שבמל' והיא בחי' ח"ת חכמת שלמה כו' כמ"ש בזח"ג דקע"ו ע"ב, וכן מל' שבחסד כשנעשית מקור להשפיע בבי"ע זהו שנמשכה בפרצוף המל' ונק' חסד שבמל' כו'.

קיצור. ולפ"ז בחי' מל' היא כמו הכלים שהן ישות האור, וזהו שאמרז"ל מהיכן האורה נבראת להיות בבחי' ירידה ובבחי' מציאות, מלמד שנתעטף בשלמה בחי' לבוש מל', ומשנת"ל שהכלים הן בבחי' דביקות זהו בבחי' פנימיות הכלים שהן רק מתארים את האור וירידת האור לעצמן, אך במל' ג"כ ב' מדרי' בחי' המל' שבכל ספי' הוא בכלל האור ורק כח הגילוי, וי"ל שהוא הגילוי בהשתל' הספי' עצמן, או שזהו בחי' שם שמחבר האור עם הכלי (ויש יתרון בפנימיות הכלי שהיא רק לעצמה, ובחי' מל' הוא חוץ לעצמו), ובחי' פרצוף המל' הוא להיות הגילוי לבי"ע.