תשצט

המתבאר כאן זהו בחי' המל' שבכל ספי' כו', וכן מובן ממ"ש בהבי' הב' דיביאו לבוש מל' דבחי' חכ' עצמה הוא בחי' האור הנמשך מהקו כו' (ועם היות שזהו ע"י הצמצום מ"מ החכ' היא בבחי' דבקות במקורה בתכלית הביטול ולא היתה בבחי' השפעה כו', וכמ"ש בדרוש הנ"ל שלא נדפס), ובחי' הישות של החכ' להיות בבחי' מהות דבר שיהי' ממנה התהוות בחי' אחרת כו' הוא בחי' כלי החכ' והוא בחי' מל' שבה כו', וכמש"ש שזהו מבחי' הרצון דאנא אמלוך והו"ע לבוש מל' כו', וכן הוא בשרש הראשון באוא"ס שלפני הצמצום בחי' הרצון והמח' דאנא אמלוך הוא בחי' לבוש המלביש את האוא"ס ב"ה להיות בבחי' אור השייך אל העולמות (וכמשנת"ל פ' שפ"ד בענין מלכותך דהאוא"ס שלפני הצמצום הוא בבחי' שייכות אל העולמות, הנה זהו ע"י הלבוש כו'), ועי"ז דוקא הוא הגילוי אור בעולמות כו'. וזהו מארז"ל במד"ר ויקהל פ"נ מהיכן נבראת האורה א"ל נתעטף הקב"ה בשלמה והבהיק זיו הדרו כו' וכמ"ש עוטה אור כשלמה כו' (עמשנת"ל פ' צ"ד), והענין הוא דלהיות שהאור שהוא בחי' גילוי העצם הרי אינו בבחי' מציאות

אור להאיר מצד עצם מעלתו כו', וגם טבע האור להיות בבחי' עלי' והסתלקות במקורו כו', וכמו אש היסודי לעוצם הדקות שבו אינו בבחי' אור עדיין, וכמ"ש הרמב"ן בפי' עה"ת בפי' וחשך ע"פ תהום שזהו האש היסודי שהוא חשוך היינו לא אור כו', וטבע האש לעלות למעלה כו' (וכ"ז הוא בהאור מפני שאופן מציאותו ממקורו הוא בבחי' קירוב למקורו כו'), רק כשיש דבר הנאחז אז הוא יורד למטה ונעשה ע"י הדבר הנאחז בבחי' מציאות להיות אור המאיר כו'. וזהו השאלה מהיכן נבראת האורה להיות בבחי' אור המאיר שהרי אינו בבחי' מציאות אור והוא בבחי' עלי' ודבקות במקורו כו', עז"א נתעטף הקב"ה בשלמה זהו בחי' המח' דאנא אמלוך כו', וכמו שמלה לך קצין תהי' לנו שהשמלה הו"ע המלוכה כו', וגם ידוע דהמל' נק' כבוד וכמ"ש כבוד מלכותך יאמרו כו', וכבוד הוא לבוש וכמו ר"י קארי למאני מכבדותא, והיינו דבחי' מל' היא בחי' לבוש וכמ"ש ה' מלך גאות לבש כו', ובבחי' לבוש זה דאנא אמלוך נאחז האור להיות בבחי' ירידה והמשכה ונעשה בבחי' מציאות אור להאיר כו' (ומ"ש והבהיק זיו הדרו י"ל

שכולל ב' המדרי' הא' בחי' גילוי הארה דמל' דא"ס שבא בבחי' סובב ומקיף והו"ע את השוה"א אני מלא כו', שג"ז שייך דוקא אחרי שנאחז בבחי' הלבוש מל' כו', והב' הוא בחי' אור הקו בחי' או"פ שזהו דוקא ע"י הלבוש דמל' שנעשה האור באופן כזה שע"י הצמצום יהי' בבחי' גילוי להאיר את העולמות כו', וזהו דאי' במד"ר ר"פ בהעלותך ומתוך החשך הוצאתי אורה כו', דבחי' הלבוש הוא בחי' חשך והעלם כמו הדבר הנאחז שאינו אור כו', ועי"ז נמשך בחי' האור והגילוי כו') וכמ"ש כ"ז במ"א באורך. ונמצא דבחי' מל' ה"ז כמו הכלים כו', ולפי משנת"ל פ' שפ"ו ושפ"ז יש יתרון מעלה בבחי' הכלים שהן בבחי' דבקות בהאור כו', ויש בהן טבע הדבקות דעלול בעילתו כו', דמשו"ז גם מבחי' הכלים לא הי' בחי' הגילוי וההמשכה כו', אך כבר נת"ל פ' רפ"ט דבכלים יש ב' מדרי' בחי' פנימי' הכלים שזהו בחי' בצלמנו היינו בחי' הצורה שנחקקה בהעצם שמיוחדת עם האור כו', ובחי' חיצוני' הכלי שהוא כדבר נבדל מן האור והיא המקבלת את האור להיות בבחי' יש ומציאות ולהיות בבחי' ירידה והמשכה כו' (וגם פנימי' הכלי מגביל את האור שז"ע הציור והתמונה כו', אבל אין זה בבחי'