תשפח
אהוי"ר נעשים כחות נפשו האלקי' כלים אל האור האלקי המאיר בנפשו כו' (וענין הגילוי הוא או בהשגה שבא להשגות גדולות יותר כו', או שיש ממש גילוי אלקות בנפשו ומאיר לו האלקות בעולם ג"כ שרואה גילוי אלקות בעולם ובכחו לפעול בעולם בכח האלקות שבנפשו כו'). וכן ע"י זיכוך הנה"ב הרי נעשה עי"ז כלי לאלקות שכ"ז צ"ל בסדר והדרגה דוקא כו', וכן העבודה בבחי' המוחין ה"ה בבחי' רצוא ועלי' כו', וכמו העבודה בבחי' פנימי' בינה בהשגת עצם האלקי המושג כו' (והוא עצם מדרי' נשמה כו') אין הכוונה בהעבודה בתפלה בבחי' ההשגה לבד כ"א שיהי' הדבקות ע"י ההשגה כו' וגם שיהי' נרגש בלב שז"ע בינה לבא ובה הלב מבין כו', והיא העבודה בבחי' פנימי' המוחין ופנימי' המדות בבחי' גדלות שלהם שהמדות באין ממילא מהמוחין ובלתי מורגשים כו', וגם בבחי' החכ' עיקר הכוונה הוא הדבקות באלקות כו', וידוע דעיקר הדבקות הוא בבחי' ראי' דחכ' כו', וכמו עד"מ הרואה איזה דבר נאה הרי נדבק בזה בכל עצמותו עד שא"א לו לזוז כלל כו' וכמ"ש במ"א, וגם בזה הכוונה שיהי' בלב וכמו ולבי
ראה הרבה חכ' כו', ובחי' בינה בעצם הוא בחי' אה"ר וחכ' היא בחי' אהבה בתענוגים כו', או בחי' פנימי' הלב ותעלומות לב כו' וכמ"ש במ"א. והיינו שכל ענין התפלה הוא עליית הנפש והתדבקותה באלקות כאו"א לפי מעלתו ומדריגתו ועולה ממדרי' למדרי' כו', ואח"כ בשמו"ע בי"ב ברכות האמצעיות שאדם שואל צרכיו בהם הוא ההמשכה שע"י ההעלאה והוא הגילוי אור בנפשו ע"י העלי' שנעשה בבחי' כלי לאלקות כו' כנ"ל, דהמשכת האור הוא ע"י עבודתו והזדככות שלו כו', וכאו"א לפי אופן עליית ודבקות נפשו ולפי אופן ההזדככות שלו ה"ה ממשיך את האור כו'.
קיצור. וההעלאה דתפלה הוא בסדר והדרגה, פסוד"ז בחי' רוח התפעלות המדות והוא ע"י הפלאת ענין התהוות יש מאין (וע"י העמקת הדעת בעצם הענין בא לידי יראה), ובנה"ב הוא החקיקה מבחוץ שמתעלה למעלה מהחומריות (ושכחי עמך הוא בדרך כפי' ע"י כח הנפש ובפסוד"ז הוא ע"י גילוי אור שמתעלה עי"ז), ובק"ש בחי' מוחין וג"כ הכוונה להיות התפעלות המדות והו"ע מדות שכליים, ועי"ז נעשה כלי לאלקות הן בהשגה עליונה יותר והן בגילוי אלקות ממש בנפשו (ולכן צ"ל בהדרגה דוקא תחלה במדרי' תחתונה ואח"כ למעלה יותר ואם יהי' לעילא מדרגא יהי' מוטעה), וכן במוחין בחי' פנימיות בינה וגם בבחי' חכ' העיקר הוא הדביקות וז"ע הלב מבין, ולבי ראה.
שפג) אמנם ענין התורה הוא שניתן מלמעלה להמשיך גילוי אלקות ע"י התורה, ועם היות שלזה צ"ל ג"כ העבודה דתפלה ולהיות בבחי' כלי בבחי' ביטול עצמי כו', אין זה שהאדם ממשיך בעבודתו רק שכבר ניתנה ההמשכה מלמעלה ועי"ז ממשיכים בכח התורה כו', וההמשכה שניתנה מלמעלה הוא שלא ע"י העלאת מ"ן כ"א מצד חפץ ורצון העצמות ניתנה התורה לישראל שנמשך בזה כל העצמות וכמא' כבי' נמכרתי עמה כו', ובא שלא בסדר והדרגה והיינו באותיות התורה כו' וכמשנת"ל פשס"ג ושס"ד, ובאמת גם החכ' אינה בגדר בחי' כלי לעצמות א"ס שהרי לית מחתב"כ כו', ומ"מ נתלבש בבחי' החכ' בבחי' או"פ
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.