תשפז

שפב) והנה ההעלאה דתפלה הוא בסדר והדרגה וכמ"ש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה דההתחלה היא בהודאה, ואח"כ בפסוד"ז הוא בחי' רוח והיינו התפעלות המדות מההתבוננות דבריאה יש מאין דהתפעלות המדות בזה הוא יותר מן ההשגה כו', והוא להיות שעיקר הכוונה בזה הוא התפעלות המדות, וע"כ עם היות שזהו ע"י ההתבוננות דפסוד"ז מ"מ התפעלות המדה בזה הוא יותר מן ההשגה כו', והעיקר הוא מההפלאה בענין ההתהוות כו' (דעצם הענין הוא למעלה מהשגה רק בבחי' שיעור לבד כו', והעיקר בזה הוא ההפלאה כו', ומהשערת עצם הענין כשיעמיק דעתו בזה יהי' העיקר בחי' היראה כו', וכמו יראו מה' כו' כי הוא אמר ויהי כו', דמהרגש גדלות הבורא בענין ההתהוות נופל היראה על האדם כו' וכמ"ש במ"א). וכן הביטול דנה"ב נעשה בזה בחי' החקיקה מבחוץ והיינו היציאה מן הרע והו"ע לזמר עריצים כו' (שזהו הכנה עכ"פ שיוכל להיות בבחי' כלי כו', דכל זמן שהוא בתוקף החומריות הרי אינו בגדר כלל להיות בבחי' כלי כו', וע"י ההתלהבות דפסוד"ז נעשה היציאה מן הרע והחומריות כו'

וכמשי"ת, ומה שבהתחלת עבודה צ"ל שכחי עמך כו' זהו היציאה רק בבחי' כפי' בפועל לצאת מהרגילות כו', שאין זה ע"י איזה אור וגילוי בנפשו רק ע"י כח הנפש שיש כח ועוז בנפשו לכוף א"ע גם בענינים שהוא מוטבע ומורגל בהם לצאת מההטבעה והרגילות כו', משא"כ בפסוד"ז שזהו ע"י התבוננות ה"ז ע"י גילוי אור בנפשו, וע"כ הכפי' היא בכחות הרוחני' דנה"ב שניתק מענינים החומרי' ועומד למעלה מהחומריות הזאת כו', ועם היות שאין זה שמשתנה רצונו שלא לרצות בהחומריות שזהו בבחי' חקיקה מבפנים שפועל ישועות בנפשו לרצות באלקות ושלא ירצה בהדברים החומריים (וגם שם אינו שמשתנה רצונו ממש בדרך אתהפכא כ"א בבחי' אתכפי' אבל מ"מ זהו שאינו רוצה בהענינים החומרי'), והחקיקה מבחוץ היא בבחי' העתקה לבד שמתעלה בדרגא עליונה יותר דמשו"ז אינו שייך כ"כ להחומריות כו'). ואח"כ בברכת ק"ש וק"ש הוא ההתבוננות וההשגה באלקות בה' אחד ובשכמל"ו כו', דכאן העיקר הוא השגה והוא בחי' מוחין כו', ומ"מ הכוונה גם בזה הוא להיות התעוררות הלב כו' כנ"ל רק שהוא בבחי' מדות שכליים כו',

וזהו שאו' ואהבת את ה' אלקיך שזה תכלית הכוונה כו', וכן בנה"ב הוא שההתבוננות והתעוררות האהבה פועל בו הביטול שיהי' ג"כ בבחי' אה' כו', וכמ"ש ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כו', ובזה יש כמה חילוקי מדרי' בבחי' רוח ונשמה כו' הן בכאו"א בפרט והן בכללות המדרי' דנר"ן כו' וכמשי"ת, אבל הכל צ"ל בסדר והדרגה דוקא שעולה ממדרי' למדרי' כו', להיות שכל ענין התפלה הוא העלאה מלמטלמ"ע לעלות אל ה' ולדבקה בו, ובכדי שתהי' עבודה אמיתי' זהו דוקא כאשר הוא בסדר והדרגה תחלה במדרי' התחתונות ואח"כ עולה במדרי' הסולם שמתעלה ומתדבק יותר בכח מדרי' עליונה בנפשו ומגיע למדרי' עליונה באלקות כו', וא"א בתפלה לילך לעילא מדרגא (משא"כ בתורה שגם אם ילך לעילא מדרגא יפעול בזה), דבעבודה דתפלה כאשר ילך לעילא מדרגא לא יפעול בזה מאומה (ער וועט גאר נישט דורך טאן) ואדרבה יקלקל כי יהי' רק מוטעה בנפשו כו', וזהו מפני שהתפלה היא בדרך מלמטלמ"ע ע"כ צ"ל בסדר והדרגה דוקא כו'. ובעלי' הזאת דתפלה ה"ה נעשה כלי לאלקות שע"י השגה והתבוננות אמיתי שנקלט במוחו היטב וע"י התעוררות