תשפ

ומשה שיושבין בגעה"ע יותר מג"א שנה יבאו להתלבש בגופים בכדי להתענג על ה' בהגילוי שיהי' בתחה"מ, שמזה מוכח שהגילוי שבתחה"מ הוא יותר נעלה הרבה מהגילוי שמאיר בג"ע אפי' בגעה"ע, ומדוע בתחה"מ יהי' הגילוי לכל ישראל וגעה"ע שהוא יותר נמוך במדרי' אין הגילוי רק למי שהוא נקי כפים ובר לבב כו'. וגם נודע כי בין געה"ת לגעה"ע (וכן בין כל מדרי' ומדרי' שבג"ע) צ"ל טבילה בנה"ד בכדי שישכח על ההשגה שהשיג בג"ע שלמטה במדרי', וע"ד ר"ז שצם מאה תעניתא בכדי לישכח תלמוד בבלי שלא יבלבל לו כו', מה שא"צ לכ"ז לגילוי שיהי' בתחה"מ כו'. והגם שקודם התחי' יהי' דין ומשפט וכמ"ש אלה לחרפות כו' ואלה לחיי עולם כו', זהו רק מי שראוי לעמוד בתחי' כו', אבל לא מצינו שיהי' טבילה בנה"ד כמו קודם עליית ג"ע כו'. וידוע שגם בתחה"מ יהי' הגילוי בבחי' או"פ וכמ"ש וביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו בבחי' חיות פנימי כו', וכתי' ומלאה הארץ דיעה את ה' כו' כולם ידעו אותי כו', ולכאורה הי' צ"ל בזה חילוק מי שיוכל לקבל את הגילוי כו'. אך הענין הוא דהנה כללות

הגילוי דג"ע הוא מבחי' ממכ"ע כו', והיתרון דג"ע על העולמות הוא שבג"ע מאירים הג"ר ובעולמות הוא בחי' ז"ת בלבד כו', ועי"ז יש בזה עוד יתרון גדול שבג"ע מאיר בחי' מהות האור (והוא בחי' מהות הזיו כו'), דבעולמות להיות שרשן רק מז"ת ה"ז בבחי' התעלמות לפי שבז"ת שייך התלבשות כו', ובג"ע שהגילוי הוא ג"ר ע"כ הוא בחי' גילוי המהות דג"ר אינן בבחי' התלבשות כו' וכמ"ש במ"א, ולכן התענוג דג"ע הוא תענוג נפלא דמוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי מפני שהוא גילוי המהות דגילוי כזה לא יש בעולם כו' (ובד"כ זהו בחי' ג"ר דמל' דאצי' כו', ובזה גופא יש כמה חילוקי מדרי' ויש בזה גילוים נעלים יותר, דבאד"ר דקל"ח ע"ב כ' דשם מלא שנא' בג"ע הוא בחי' עתיק וז"א והוא הגילוי דגעה"ע כו', ומבו' במ"א שזהו בחי' התגלות עתיק שבבינה דאימא עילאה מקננא בכורסיא כו'). אבל כללות הגילוי הוא בחי' ממכ"ע כו', וממילא הגילוי הוא בדרך מלמטלמ"ע היינו שיהי' בבחי' כלי אל האור שע"י ההזדככות שנעשה בבחי' כלי עי"ז נמשך לו הגילוי בג"ע כו', וזהו מי יעלה בהר ה' שנק' הר

שהוא בבחי' העלאה מלמטלמ"ע כו', ומתנה כמה תנאים נקי כפים ובר לבב כו' שעי"ז הוא עולה בהר ה' דג"ע כו', ולפ"ע עבודתו וכשרון מעשיו בעוה"ז בתפלה ותומ"צ ה"ה נהנה בזיו תורתו ועבודתו בגעה"ת או בגעה"ע כו'. ובג"ע גופא יש ג"כ עליות ממדרי' למדרי', וכידוע דבכל יום יש ג' עליות נגד הג' תפלות שבכל יום כו', ובכל עלי' צ"ל תחלה הטבילה בנה"ד כו' כנ"ל והעלי' הוא דרך העמוד שבין כל מדרי' ומדרי' שבג"ע כו', וענין העמוד הוא בחי' הביטול והיינו שנעשה הביטול בהנשמה בערך המדרי' העליונה שנעשה בזה בבחי' כלי לקבל האור והגילוי דמדרי' העליונה כו', וכידוע דבכל עלי' ממדרי' למדרי' צ"ל ב' בחי' ביטול, הא' הביטול ממדריגתו ומציאותו הראשונה, והב' הביטול לפ"ע המדרי' העליונה כו' וכמ"ש מזה באורך בתו"ח בד"ה ותלד עדה, וזהו שבעליות דג"ע צ"ל טבילה בנה"ד שזהו הביטול ממציאת הראשונה והעלי' דרך העמוד שזהו הביטול לפי אופן המדרי' העליונה כו', וכ"ז הוא מפני שצ"ל כלי אל האור והגילוי כו' (וי"ל שכל העליות דג"ע אפי' במדרי' היותר עליונות הכל הוא ע"י העבודה למטה בהיותו בעוה"ז, והיינו שלפ"ע העליות שלו בעבודתו בעוה"ז ממדרי'