תשעט
וע"כ אין זה תלוי בההעלאת מ"ן של המקבל ואינו לפ"ע כלי המקבל כלל כו', ובאופן כזה הי' במ"ת שהי' גילוי עצמות א"ס ב"ה למטה שהי' זה שלא ע"י העלאת מ"ן (אדרבה הכריח את ישראל ע"ז וכמא' כפה עליהם כו' ואו' מכאן מודעא רבא לאורייתא כו'), והי' הגילוי שלא לפ"ע המקבל כלל שהרי המטה לא נזדכך כלל וגם נש"י לא היו אז בערך בחי' כלים לקבל אור וגילוי כזה כו', רק שהי' הגילוי מצ"ע ובעצמות א"ס לא יש מניעות ועיכובים ויכול להיות הגילוי גם במה שאינו בבחי' כלי כו' (ומ"מ הי' צ"ל קודם גלות מצרים בכדי להסיר ההעלם וההסתר ויהי' התגלות אור הנשמה כו', וגם צ"ל מ"מ ראוי אל האור והגילוי כו', וכמו דבכדי לקבל אור התורה צ"ל עסק התורה בבחי' ביטול ודוקא ביטול עצמי כו', אבל ההמשכה אינו בערך הכלי כו').
קיצור. ומעתה צ"ל והלא גם כשמרוממים בחי' המל' מלמטלמ"ע נמשך בחי' רוממות הא"ס במל' ומהו ההפרש, הנה ידוע כללות ההפרש בין מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט, דמלמטלמ"ע הוא ע"י הכנת כלי המקבל ונמשך אור שבא ע"י צמצום שתלוי בהכנת הכלי, ומלמעלמ"ט הוא המשכת אור עצמי ושלא לפ"ע הכנת כלי המקבל, והמשל ידוע כמו א' עומד בהר וא' בבקעה הנה בכדי שהתחתון יעלה צ"ל בעל כח בעצם בעבודה תמה באהוי"ר שהן רצו"ש, ולידע הדרכים ונתיבות הן דרכי העבודה האמיתים, ובירור וזיכוך החומריות דנה"ב ולבושים דמחדו"מ שעי"ז הוא עולה, ואחכ"ז מגיע רק לשרשו ומקורו, וכמו קיום המצות דהאבות שהי' ברוחניות ברצו"ש, דעיקר רו"ש הוא בסוכ"ע שלמעלה מהשגה ממש, וז"ע המצות מ"ע רצוא ומל"ת שוב, ומ"מ רק ריחות היו הארה לבד (והגם דהנשמה היא עצמי, מ"מ נעשית בבחי' נברא, ועצם אינה יורדת למטה, וזהו בעוה"ז בנפיחה ולעתיד בנתינה עצם הנשמה וגם עכשיו נשמה שנתת בי, ולכן ביכולתה לקבל התורה, ומגיע לזה ע"י התשובה). וכפי העבודה והזיכוך כך הוא ההמשכה, אבל מלמעלמ"ט הוא
המשכת עצמות אוא"ס ובד"כ הוא בחי' המוחין, אך ג"ז שייך לעולמות, ואפי' מה שלמעלה ממראה אדם שייך אל העולמות, וע"ז הוא דאי' בע"ח שיתגלו שלימות כחותיו, ובזהר בגין דישתמודען בי', אך עצמות א"ס אינו בבחי' העלאת מ"ן רק בחפץ העצמות ושלא לפ"ע הכלי וזהו ההמשכה דמ"ת (ומ"מ הי' צ"ל תחלה שעבוד מצרים ושיהי' ראוי אל הגילוי והוא עסק התורה בבחי' ביטול עצמי).
שעט) והנה ב' אופני ההמשכה הנ"ל דבדרך מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט יובן ע"ד ההפרש בין ג"ע לתחה"מ, שהרי נודע שיש בג"ע בד"כ ב' בחי' ג"ע ג"ע התחתון וג"ע העליון, ולא כל אדם זוכה לגעה"ע וכנודע שהרבה אינם באים כלל לגעה"ע וכמ"ש מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב כו', שחשיב שם הרבה תנאים שצריך להיות עד שיוכל לעלות בהר ה' הוא בחי' געה"ע כו', ובד"כ געה"ע הוא תשלום שכר לנשמות הגבוהות כו', ועמ"ש בלק"ת ד"ה במד"ס בפי' מאין באת ולאן אתה הולך דעליית הנשמות לאחר ירידתן בעוה"ז הוא בגעה"ת כו'. ואמנם בתחה"מ יהי' הגילוי לכל ישראל וכמארז"ל כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כו', ולכאורה יפלא הלא תחה"מ הוא גילוי היותר גבוה שהרי האבות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.