תשסט

פנימיות הכתר במלכות. והוא על ידי חסידך, איזהו חסיד המתחסד עם קונו בחינת ז"א דאצילות, ובתיקוני זהר קונו קן דילי' מלכות, וענין המתחסד אינו רק מילוי החסרון דמלכות שזהו צדקה שאי אתה מחויב לעשרו, והיא מבחינת חיצוניות הכתר, וחסד הוא בחינת עשיר המשכת אור חדש מבחינת פנימיות הכתר.

שעד) והנה בגמרא שם אמרו עוד דצדקה רק לעניים וגמ"ח בין לעניים ובין לעשירים, הרי החסד שייך גם בבחי' עשיר כו' ואם כן הרי זה למעלה ממדריגת עשיר כו', וי"ל דהנה בימי שלמה הוה קיימא סיהרא באשלמותא, וענין השלימות הזאת אינו רק מילוי החסרון לבד כ"א שהי' במדרי' העשירות בריבוי השפעה ביותר בבחי' גילוי עצמות אוא"ס בבית המקדש וכמ"ש יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך כו', ושלמה הי' איש מנוחה שנתבטלו כולם ממילא מעוצם הגילוי כו' וכמשי"ת (ועמש"ל פרק קכ"ב דשלמה הי' בבחי' הוד מלך שמבחי' עתיק כו'), ואיתא בע"ח שער מיעוט הירח פ"ב שהי' אז במדרי' הוא"ו, דחשיב שם ז' מדריגות בעליית המלכות, ובימי שלמה הי' במדרי' הוא"ו דהיינו שזו"נ היו פנים בפנים אבל כתרו למעלה מכתרה ומקבלת האור על ידי ז"א כו', והמדריגה הז' הוא דכתר א' לשניהם ומקבלת האור שלא על ידי ז"א כו', ומבואר שם פ"א ההפרש דבמדריגה הו' אין האור מאיר עדיין בבחי' מל' דמל' (כ"א שנכללת בבחי' יסוד שבה כו'), וכאשר יהיו כתר א' לשניהם אז יהי' הגילוי גם בבחי' מל'

דמל' כו'. ולכאורה הרי מבואר בכ"ד דקיימא סיהרא באשלמותא הוא שיהי' הגילוי גם בה' ספירות האחרונות דמל' כו'. וצריך לומר שיש בזה מדריגות חלוקות, דהנה באמת גם בבחי' מילוי החסרון דמל' מאיר האור בספירות האחרונות דמלכות ולכן משום זה אין אחיזה לסטרא אחרא כו', דהרי בפגימו דסיהרא יש להם אחיזה ויניקה מפני העדר האור, וכאשר נשלם האור והגילוי אין להם אחיזה ויניקה כו', וכמשנת"ל פרק קמ"ג, ומכל מקום זהו רק העדר האחיזה לבד, אבל בכדי שיתבטלו ממילא ולא יהיו צריכים למלחמה כלל על זה צריך להיות המשכה גבוה יותר כו', וזה הי' בימי שלמה שהי' ההמשכה מבחי' פנימי' הכתר בבחי' מלכות על ידי זה נתבטלו ממילא כו'. ומכל מקום גם בימי שלמה לא נתהפכו לגמרי בעצם מהותם וכמו אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה כו', שזה יהי' לעתיד שיתהפכו בעצם מהותם לגמרי כו', וי"ל דבימי שלמה הי' הכל רק העלאת הנצוצות דקדושה כו', ומפני ריבוי האור והגילוי נכללו הנצוצות בדרך ממילא וכמו האבוקה שמושכת הנצוצות אלי' כו', אבל ענין אז אהפוך אל העמי' כו' הוא שהרע

יהפך לטוב וזה יהי' לעתיד דוקא כו', והוא על ידי שיהי' הגילוי בבחינת מלכות שבמלכות בחינה היותר אחרונה שבמלכות כו', דבימי שלמה הי' גם כן הגילוי בה' ספירות האחרונות גם בבחי' מל' דמל' אבל הי' רק כמו שכלולה ביסוד שבה כו', וי"ל דיסוד דנוקבא ידוע שזהו בחי' התקשרות המקבל בהמשפיע כו', וזה שייך במדרי' הקדושה שהמקבל נמשך אל המשפיע ומתקשר בו כו', וכמו כן בימי שלמה שהי' רק העלאת הניצוצות שהן במדרי' הקדושה על כל פנים דאף שנתרחקו מאד מכל מקום ה"ה במדריגת הקדושה ושייך בהם ענין הביטול וההתקשרות כו', והיינו שיכול להיות בהם עדיין הרגש האלקי שיהי' בהם הרצוא למעלה שעל ידי גילוי האבוקה הוא שנתעוררו