תשסז

למעלה מהדבר שממשיך ובכח ברכתו הוא ממשיך משרש ומקור כו', ועל כן אין זה בכח כל אחד ואחר רק מי שהוא במעלה ומדריגה זו שיש ביכולתו לברך ולהמשיך כו'. אמנם בענין הברכות יש בזה ב' מדריגות, וכמו שנתבאר לעיל פרק שנ"ט שיש ברכה שהיא ההמשכה רק משרש ומקור ההשתלשלות וכמו ברכת יעקב לאפרים ומנשה שאמר ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו כו', מפני שכן הוא בשרשו ומקורו ואין בכח הברכה לשנות מכמו שהוא במקורו כו', ויש ברכה שהיא בבחינת המשכת אור חדש וכמו ברכת כהנים יברכך הוי' כו' שהיא המשכת אור חדש ממש מעצמות שם הוי' כו', והוא על דרך ותגזר אומר ויקם לך שזהו בדרך ציווי שהוא ענין הברכה שבכח הברכה הזאת לשנות מכפי שהוא בשרש ומקור ההשתל' כו', וכדאיתא בירושלמי פ"ג דתענית ה"י ע"פ זה מהו ת"ל לך, אפילו הוא (פי' הקב"ה) אומר הכין ואת אומר הכין דידך קיימא דידי לא קיימא כו', והיינו דגם אם על פי סדר השתלשלות צריך להיות באופן אחר בכח הברכה היא לשנות כו' (ובכח התפילה היא גם כן לשנות מכפי שהוא בסדר השתלשלות שזהו ענין התפלה להמשיך רצון

חדש כו', אמנם יש כח זה גם בברכה ויש יתרון בברכה שממשיך ממדריגה גבוה יותר כו', דהרי כללות הענין מה שמשנה מסדר ההשתלשלות הוא לפי שההמשכה היא מלמעלה מסדר השתלשלות כו', והרי בתפלה כל זה בדרך מלמטה למעלה היינו על ידי העלאת מ"ן שלו כו', וברכה הוא שעומד למעלה ומצוה וממשיך כו' על כן ההמשכה היא מבחינת פנימיות ועצמיות כו', וכמו שמבואר במ"א ההפרש בין חוני המעגל והרשב"י ע"ה בענין ירידת גשמים כו', דחוני המעגל פעל הגשמים על ידי תפלה שזהו בדרך מלמטה למעלה ועל כן אמר לא כך שאלתי לא כך כו' עד שירדו כתיקונן והיינו על ידי הכנת נפשו כו', ורשב"י המשיך גשמים על ידי תורה שאמר דרוש ע"פ מה טוב ומה נעים כו' שהן יחוד זו"נ כו' כדאיתא בזהר אחרי דנ"ט ע"ב וזהו בדרך מלמעלה למטה כו', וכן על ידי הברכה ההמשכה מלמעלמ"ט שזהו מבחי' פנימיות יותר כו'). וזהו ענין ברכת כהנים להמשיך אור חדש כו', וזהו כה תברכו, תברכו אותיות בכתרו והוא ההמשכה מבחינת פנימיות הכתר, וכמו שכתוב בזח"ג קמ"ו ע"ב וקמ"ז ע"א דברכת כהנים הוא המשכת י"ג מדות

הרחמים כו', ונודע די"ג מדות הרחמים הן בחינת פנימיות הכתר כו', ועל זה אומר כה תברכו ההמשכה בבחי' מלכות הנקראת כה כו'. וזהו גם כן ענין יברכו כה להמשיך בבחי' כה ההמשכה מבחי' פנימיות הכתר כו', ולכן כולל זה עם ענין ההודאה שאמר תחלה יודוך ה' כל מעשיך דההודאה הוא בעצמות א"ס דוקא כו', ואומר על זה כל מעשיך שזה יש בכח כל אחד ואחד להודות בבחינת ביטול דהודאה כו', ואחר כך אומר וחסידך יברכוכה דהברכה היא באותו האור העצמי שבו היא ההודאה כו' (וכמו ברכת כהנים היא אחר הודאה דוקא כו'), אבל זה בכח בחי' חסידך דוקא כו'. והענין הוא דהנה אמרו רז"ל איזה חסיד המתחסד עם קונו, פי' קונו הוא בחי' ז"א דאצילות כי ברוך עושך ברוך יוצרך ברוך בוראך ברוך קונך הן ד' עולמות אבי"ע נמצא אצילות הוא בחי' קנין, וכמ"ש בתו"א בהביאור דואלה המשפטים דאצילות נק' קנין לפי שהוא בחי' גילוי ההעלם שזהו היציאה וההתגלות מרשות לרשות כו', וידוע דז"א הוא סוף עולם האצי' (כי מלכות היא שרש ומקור בי"ע שבאצי' כו'), ע"כ נק' ז"א קונו, ופי' מתחסד עם קונו היינו שממשיך מבחי'