תשנו

אוא"ס שלמעלה מסדר השתל' דהיינו בחי' האורות המתלבשים בכלים כו', וזהו ע"י בחי' רעו"ד דוקא דבעבודה דכחות גלוים ה"ז מגיע רק בהאורות דסדר השתל' כו' והקריאה איליו היא ברעו"ד שמגיע בעצמות אוא"ס ב"ה כו', וע"ז ג"כ אומר קרוב ה' לכל קוראיו אשר יקראהו באמת דנשמה כו' וכדאי' בזהר לית מח' תב"כ אבל נתפס איהו ברעו"ד שע"י רעו"ד תופסים בעצמות אוא"ס דלמת"ב כו', והוא לפי שרעו"ד זהו מבחי' א"ס שיש בנפש והוא בחי' כי לא אדם הוא שנמשך בבחי' אדם כו', וז"ע אדם אדמה לעליון דפי' עליון הוא בחי' כי לא אדם כו' (וכמו רצה"ע שלמעלה מבחי' טעם ושכל כו') ולכאו' איך יוכל היות האדם שאדמה לעליון כו', אך זהו שיש באדם בחי' הרצון שלמעלה מטו"ד שהוא מה שנמשך באדם מבחי' כי לא אדם (וענין כי לא אדם שבאדם דלכאו' הן ב' ענינים כו', ואיך בזה ידמה האדם לעליון שהרי בחי' כי לא אדם אין זה בחי' אדם ואיך ידמה בזה האדם לבחי' כי לא אדם כו', צ"ל שזהו כמו שהרצון הוא בסיבת הטעם כמוס לרצון בחי' טעם ועונג כו' וכמשנת"ל פ' ש"נ, דבנפש י"ל דזה שהרעו"ד היא

מצד ההתקשרות עצמי דנשמה באלקות זהו כמו טעם ועונג שהוא סיבת הרצון כו', ובפרט בהתבוננות הפלאת אוא"ס כו' כנ"ל). והענין הוא דהנה ידוע דבסדר השתל' יש ג' מדרי' דבד"כ הן בחי' בי"ע שז"ע מחדו"מ כו' (והן בחי' חומר צורה ותיקון כו'), ואצי' הוא למעלה מהשתל' בי"ע דהתהוות הבריאה מאצי' הוא בדרך יש מאין כו', ובד"פ באצי' הן בחי' חב"ד חג"ת נה"י ואוא"ס שלמעלה מאצי' ה"ז למעלה מהשתל' כו', וכן כללות ההשתל' נכלל בג' מדרי' בי"ע הכללים כנודע כו', וכל המדרי' האלו ישנם בנשמה דנעשה אדם בצלמנו כדמותינו שהכל כלול בו כו', והן בחי' נר"ן ונשמה לנשמה כו', דבעבודה ג' מדרי' דהשתל' הן שכל ומדות והיינו ההתבוננות בגדולת ה' והתעוררות האהוי"ר והמעשה בפועל כו' (או הודאה שזהו בחי' נה"י כו'), ובחי' רעו"ד זהו מבחי' אוא"ס שלמעלה מהשתל' כו' וכמ"ש כ"ז במ"א בד"ה ואתה הרם את מטך כו', וב' מדרי' אלו הו"ע בצלמנו כדמותינו כו' וכמשי"ת, ולהיות שרעו"ד זהו מה שיש בנפש מבחי' אוא"ס שלמעלה מהשתל' ע"כ ע"י הקריאה באמת דרעו"ד ה"ז מגיע וממשיך עי"ז מבחי' עצמות אוא"ס שלמעלה מהשתל' כו'.

ועפי"ז יובן מ"ש ויצא יעקב מבאר שבע דהנה כתי' תתן אמת ליעקב, יעקב הוא יו"ד עקב שנמשך בעקביים והוא הארת הנשמה המתלבשת בגוף כו', ותתן אמת ליעקב היינו מה שנקודת האמת דרעו"ד נמשך בכל הכחות עד סוף מעשה כו' כנ"ל, ושרש המשכה זו עז"א אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם ימי קדם הן ז"ת דעתיק ומשם נמשך שגם בנשמה שבגוף יהי' המשכת האמת כו', וזהו אשר נשבעת וידוע דענין השבועה הוא שמקשר עצמו באיזה ענין למעלה מטו"ד כו', וזהו אשר נשבעת לאבותינו היינו מה שאוא"ס ב"ה התקשר עצמו כבי' בנש"י להיות מבחי' א"ס בנשמות שזהו בחי' האמת דרצון עצמי כו', והרי אמת הוא שנמשך בכ"מ ע"כ ההמשכה גם בסוף מעשה כו'. וזהו ג"כ ענין משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע דלכאו' א"מ מה"ע שמשביעין את הנשמה על הגוף (דזה שיכול להיות רשע ח"ו ה"ז מצד הגוף), אך הענין הוא שזהו מה שנותנים להנשמה כח משרש ומקור הנשמה שיהי' ביכולתה לברר ולתקן את הנה"ב כו'