תשנד
וכאשר הענין נוגע לו ללבו ה"ה מתעורר בתוקף הרצון שבנפש לצאת מכל ענינים החומריים ולהימשך לעצמות אוא"ס ב"ה כו'. ובכל אלה עם היות שבאה ההתגלות ע"י ההתבוננות וכדומה מ"מ ההתגלות הוא הרצון העצמי דכאשר מתעורר בהרצון ה"ה רוצה בעצם באוא"ס ב"ה, לא מצד חיוב ההתבוננות וההשגה כו', והיינו שגם בהשגת אופן ההפלאה דאוא"ס הרצוא הנעשה עי"ז הוא בבחי' רצון עצמי כו' (והיינו דאין זה שהרצוא הוא מצד העילוי והיוקר דאוא"ס כ"א מה שעי"ז מתגלה אצלו האוא"ס בגילוי יותר בנפשו שנרגש בו יותר בחי' העצמות דאוא"ס ב"ה כו', ובמ"א מבו' שזהו בחי' אהבה בתענוגים, ועם היות שזהו מה שמתענג על הוי' ומשו"ז הוא הכליון ה"ז בבחי' רצון עצמי ואמיתי כו', דבאמת זהו התקשרות עצם הנשמה שמקושרת בא"ס ב"ה רק שבחוש דנשמה ה"ז בא בבחי' טעם ועונג שמתענג על הא"ס ונמשך איליו ית' בכלות הנפש כו', אבל הוא רצון עצמי ואמיתי מצד עצם הנשמה שמקושרת בעצמות א"ס ב"ה כו'), וההתבוננות היא רק שמעורר ומגלה את הרצון, והרצון הוא שרוצה מצ"ע כו', וההתעוררות שע"י קירוב המאור
או שע"י הריחוק יש בזה שהיא מצד התקשרות העצמות שמקושר ומיוחד בעצם בא"ס ב"ה ועי"ז הוא התעוררות הרצון כו'.
קיצור. והתגלות הרצון הוא ג"כ ע"י התבוננות איך שהכל רק הארה, ועצמות מופלא מובדל, ובפרט בההתבוננות באופן ההפלאה, ולפעמים באה מלמעלה, ולפעמים ע"י הריחוק שהוא מרוחק שאין בו אור אלקי בגילוי ובפרט כשמתרחק בחומריות, שעי"ז גם האלקות מתעלם ומתרחק ממנו, וכ"ז הוא בכדי שיהי' האוא"ס נרגש בנפשו, והרצון הוא עצמי, גם באהב"ת הוא רצון עצמי רק שבא בטעם ועונג.
שסח) ומדרי' זו היא בחי' נקודת האמת שבנשמה כו', דהנה בחי' רצון התחתון גם בהתגלות הרצון הזה אין זה אמת עדיין כנ"ל, מפני שאין זה שהוא רוצה באמת מצ"ע כ"א מצד ההתבוננות כו' (ונק' שפת אמת שגם עז"נ שפת אמת תכון לעד שהיא עבודה אמיתית במוח ולב כו', וגם נשאר מזה רשימה על כל היום בקיום התומ"צ ברצון ובחיות בזה כו', וכמשנת"ל פ' שמ"ג), והעיקר מה שאין זה בבחי' אמת הוא מפני שיש בזה הפסק, שהו"ע ההסתר וההעלם שעז"א אני ישנה בגלותא דגלות נמשל לשינה והו"ע התעלמות הכחות דראי' ושמיעה כו'. וכידוע דבזה"ב הי' השגה אמיתית באלקות והיינו שמה שהשיגו באלקות הי' זה בבחי' תפיסא וקליטה במוחם ובבחי' הנחה טובה שהי' הענין מאיר במוחם ולבם כו' וממילא הי' האהבה אמיתית כו', וגם הי' בהם בחי' הראי' באלקות דשלש פעמים בשנה יראה כו' דכשם שבא ליראות כך בא לראות כו', ועי"ז הי' אצלם העבודה כל השנה בבחי' ראי' כו' וכמ"ש במ"א, אבל בזה"ג הרי לא יש בחי' ראי' כלל (רק בנשמות היותר גבוהות שהן בבחי' בני חורין כו'), וגם ההשגה אינה
אמיתית ממש להיות הענין נתפס ונקלט במוחו וכל הדברים יגיעים בריבוי העלמות והסתרים שצריכים הרבה יגיעה ביגיעת נפש ויגיעת בשר לידע ולהשיג הענין לאמיתתו (שזהו ביותר מצד התעלמות כח ההשגה דנה"א כו', דלבד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.