תשנג

הרצון עצמי הוא כשיש תחלה התגלות הכחות הגלוים וכמ"ש ואתנם להם מורא ויראני כו' דכשיש תחלה האהוי"ר שע"פ טו"ד אז מתגלים אהוי"ר העליונים כו' וכמ"ש במ"א).

קיצור. דהנה אית רצון שהוא מדת האהבה הבאה ע"י התבוננות בגדולת ה' בהתהוות, ואתה מחי', שהעיקר הוא האלקות ובפרט כשיבין אופן החיות, ומ"מ אין זה רצון עצמי, כי הכחות הגלוים מפני הצמצום ומפני ההתלבשות בנה"ט ה"ה מרוחקים מעצם הנפש, ומ"מ ע"י ההתבוננות באה האהבה, להיות המדות כחות אלקית יש בו האהבה לאלקות, אך הוא רק בכח קודם שמתבונן, משא"כ הרצון שהיא אהבה ישנה תמיד גם כשאינו מתעורר, כמו אהבת האב והבן, ולכן האהבה שע"פ טו"ד מסתלקת בהפסק ההתבוננות, אמנם אית רצון עצמי וטבעי שנמשך לשרשו, דבעצם הנשמה לא יש צמצום והעלם, והיא תמידית כנ"ל, ואינה מתגלה משום דציור אדם הוא שכל ומדות, וגם מתגלה כאשר תחלה היא העבודה שע"פ טו"ד.

שסז) והנה התגלות הרצון הזה הוא ג"כ ע"י התבוננות והיינו כאשר מתבונן איך שכל הגילוים בעולמות הן רק בחי' זיו והארה לבד דמלכותך מכ"ע רק מבחי' מל' סופו דכ"ד דאצי' וגם זה הוא ע"י בקיעת הפרסא כו', וכן גם שרש כל הגילוים הוא ע"י הצמצום שהי' באוא"ס בבחי' סילוק והעלם האור לגמרי כו', ונמשך רק הארה חיצונית ובבחי' דילוג כו', אבל עצמות א"ס ב"ה מובדל ומרומם מהעולמות, וכמ"ש כי נשגב שמו שגם שמו הוא נשגב ומרומם רק הודו על ארץ ושמים כו', שע"י התבוננות הזאת ה"ה מתעורר ברצון חזק להיכלל בעצמות א"ס וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כו' כלה שארי ולבבי בבחי' כליון בעצמות א"ס ב"ה כו', ובפרט כאשר משיג אופן ההפלאה דאוא"ס הרי הרצון הוא בתוקף ביותר מצד הרגש העצמות כו' (דהתבוננות הנ"ל הוא רק איך שהגילוי' שבעולמות הן רק הארה והעצמיות מובדל מהעולמות כו' דאין בזה הרגש העצמות כ"כ רק מה שבעולמות לא יש גילוי העצמות כו', אבל בההתבוננות דהפלאת אוא"ס ב"ה הרי נרגש בזה בחי' העצמות דאוא"ס שעי"ז נעשה הרצוא ביותר כו'), או

שההתגלות הוא ע"י גילוי מלמעלה, וכמו בזמנים דעת רצון למעלה ובפרט בר"ה ועשי"ת בבחי' קירוב המאור אל הניצוץ כו', ולפעמים ההתגלות הוא ע"י הריחוק דכאשר מתבונן בעוצם ריחוקו מאלקות בכחות הגלוים שבנפש ובהאלקות שבא בבחי' גילוי ובבחי' התלבשות שמרוחק מזה מחמת העדר העבודה האמיתית כו', דבעבודה האמיתית הרי צ"ל שהענין אלקי יאיר בגילוי ממש במוחו ולבו ושיהי' דביקות נפשו באמת בהאלקות כו', ויודע הוא בעצמו שאינו באופן כזה ולא טוב לו מזה כו', ובפרט כאשר הוא נתפס בחומריות הנה"ב ובעניני העולם שאז הוא מרוחק בתכלית דכחות נפשו האלקית מתעלמים ואינם כלים לאור אלקי כו', ואז גם האלקות מתעלם ממנו כו', דהרי בעובדי ה' המשתדלים להתקרב לאלקות בהשגתם ובהתעוררות אהוי"ר הרי ה' נמצא לדורשיו כו', אבל בהעדר עבודה ובהתעלמות כחות נה"א גם האלקות מתעלם ממנו וכמ"ש ואנכי הסתיר אסתיר כו', דלפעמים כאשר רוצה לעבוד את ה' אין האור האלקי מאיר אצלו כו',