תשמ

הכתר שזהו בחי' עצמות א"ס ונמשך האור גם בבחי' המל' וזהו עשרים שנה ושבע שנים כו', שני חיי שרה הוא המשכת האור בבי"ע כו'.

קיצור. ויש ברכות שהן להאיר החשך, והו"ע ברכת השחר, דלילה זמן החשך שהאור וחיות בהעלם, והחומריות בהתגברות והוא רוה"ט השורה, וגם מיד בקומו הוא בקטנות ואיך או' ברוך אתה, אך דוקא אז נמשך גילוי עליון יותר (ע"ד וישכם לבן בבקר) להבין בין אור וחשך גם בגופו החומרי, דהנה קדושה הוא חיים וטוב בעצם, וגשמי מות בעצם, וכאשר הן בתאוה ה"ז דבר מיאוס ובכדי להיות הכרה זו באדם, הו"ע הברכות (ועי"ז הוא העבודה בתפלה) להבחין בין יום ולילה, פוקח עורים בחי' ראי', זוקף כפופים רוח האדם העולה, ותחלה צ"ל הלב נשבר בק"ש שעהמ"ט, וכ"ז בכח נעלם וח"י ברכאין דצלותא בבחי' גילוי ממש. וזהו ויהיו חיי שרה מאה שנה מאה ברכאין, עשרים ושבע בחו"ב וזו"נ, וכולהו חיין לעילא בחי' אור עצמי, שני חיי שרה ההמשכה בבי"ע.