תשלז
בריכת מים דמהות המים של המעיין נמשכים והולכים בהבריכה כו'. והגם דגבי ברכה כתיב איש אשר כברכתו ברך אותו שאינו המשכת אור חדש (והיינו שאינו אור עצמי דכל אור עצמי ה"ה אור חדש כו'), רק מה שכבר יש בשרשו ומקורו כו', הנה יש ברכה שהיא בבחי' גילוי אור חדש, וכמו ברכת כהנים שזהו המשכת אור חדש ממש כו', ולכן ברכת כהנים הוא אחר הודאה דבחי' עצמו' א"ס הסתום ונעלם שאינו שייך בזה רק הודאה ה"ז בא בגילוי ע"י ברכת כהנים כו' וכמ"ש במ"א, וכמו"כ בחי' הברכה שמבחי' החכ' ה"ז המשכת אור חדש ועצמי כו'. גם י"ל שהברכה היא מה שכבר נמשך בשרשו כו', היינו להיות שזהו מה שכבר נמשך בבחי' החכ' כו', דז"ע הברכה שהיא המשכה מבחי' החכ' כו' (דבחי' העצמות כמו שהוא בבחי' החכ' אין זה כמו שהוא בעצמותו ממש כו' כמשנת"ל פ' שנ"ח), אבל זהו בחי' עצמות האור שהוא בחי' אור חדש בעצם מהותו כו' (ואין זה כמו איש אשר כברכתו כו' וכמו ברכת יעקב לאפרים ומנשה שזהו רק כמו שהוא בשרשו דסדר השתל', והברכה שמבחי' החכ' זהו כמו שהחכ' היא בעצם למע' מהשתל', דגם
כמו שנמצאת להיות בבחי' ראשית השתל' ה"ה בעצם למע' מענין ההשתל' להיותה בחי' מהות עצמי כנ"ל שם, וכ"ש בחי' העצמות המתלבש בחכ' כו', וכמו הברכות דשמו"ע שהן לשנות מכמו שהוא בסדר השתל' וכמו לרפאות החולים ולברך השנים כו'), וזהו חייב אדם לברך מאה ברכות בכ"י דהיינו להמשיך בחי' המשכה עצמית מבחי' החכ' להיות בחי' הגילוי כו', והמספר הוא מאה ברכות שזהו בחי' העצמות שבחכ', וכמו שלמדו זה ממ"ש ועתה ישראל מה ה"א שואל כו' א"ת מה אלא מאה דהיינו בחי' אלף שבמ"ה דחכ' כו' וכמ"ש במ"א.
קיצור. וז"ע דעיני העדה תקנו הברכות שהוא גילוי, והיא המשכה עצמיות, כמו ברכת כהנים, והיא הברכה שמבחי' חכ', דגם בהשתל' היא למע' מהשתל' ובא בחי' העצמות (וזהו הברכה מהשרש היינו מבחי' חכ'). והו"ע הברכות דשמו"ע המשכה חדשה, והו"ע מאה ברכות דא"ת מה אלא מאה, אלף שבמ"ה דחכ'.
שס) אמנם בענין הברכות יש שההמשכה היא להאיר את החשך בכח האור העצמי ויש שהן בבחי' גילוי אור ממש כו', וכמו ח"י ברכות דברכת השחר שאומר האדם בקומו משנתו, וידוע דלילה הוא זמן החשך בחי' העלם והסתר, וכמו האדם כשישן הרי מסתלקים ממנו הכחות פנימיים דשכל ומדות וראי' ושמיעה כו' דאז נרגש הגוף ביותר כו', דביום כשהוא ער ומאיר בו אור הנפש הרי הגוף בטל אל הנפש ונגרר אחריו ועיקר ההתגלות הוא הנפש כו', ובפרט בנש"י עובדי ה' שמאיר בהם אור הנשמה בעבודה דתפלה ותורה והגשמת וחומריות הגוף הוא בבחי' העלם ובבחי' הכנעה וביטול לגבי הנה"א כו', ובלילה הוא להיפך דאור וחיות הנפש מתעלם ומה שבהתגלות הוא הגוף וכאילו אין בו חיות הנפש דשינה א' מס' במיתה כו', וגם אז התגברות החומריות והיא הרוח טומאה השורה עליו שזהו בחי' מות ורע, וכידוע בענין את החיים ואת הטוב ואת המות כו' דקדושה היא בחי' חיים וטוב בעצם כו', והסט"א היא רע ומות בעצם מהותה כו' וכמ"ש במ"א וית' בסמוך. וז"ע הרוח טומאה השורה שזהו הרע
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.