תשלד

מהמלאכים, לפי שהנה"א בירידתו למטה ה"ה מתעלם בגוף ונה"ב ה"ה צריך סיוע מהמלאכים להיות התגלות אורו כו', אבל ההתגלות הוא למע' מהגילוי דמלאכים. וכידוע דהילולים ותשבחות דנשמות ושירה שלהם הוא במדרי' גבוה הרבה יותר משירת המלאכים כו', והראי' שהרי התגלות אור הנשמה פועל הזיכוך והבירור בגוף ונה"ב שאין זה בכח המלאכים כו', דזהו הטעם מה שהמלאכים לא נתלבשו בגופים גשמיים מפני שאין בכח המלאכים לזכך ולתקן גוף ונה"ט גשמי כו', רק נשמות דוקא ירדו ונתלבשו בגופים גשמיים שיש בכוחם לתקן כו', הרי דהתגלות אור הנשמה הוא למע' הרבה מהתגלות אור המלאכים כו', וא"כ מה שההתגלות הוא ע"י המלאכים הוא רק בדרך סיוע לבד לא שמקבלים מהם כו', כי האדם יש בו הכל וכל הגילוים המה ממנו בעצמו וא"צ לקבל כו'. וי"ל דז"ע מ"ש על לעתיד ולא ילמדו איש את רעהו כי יתגלה בחי' העצמות שבכאו"א ולא יצטרך לקבל כו', וזהו שהנברא נמצא כמו מהות ודבר עצמי כו'.

קיצור. והנה חכ' נק' זה להיותה בחי' ראיית המהות, וי"ל דחכ' היא בעצם עצמי ונמצא בה עצמות א"ס, דהנה החכ' נמצאת ממקורה בבחי' דבר עצמי (לא התפשטות). וי"ל כמו היש שנברא מאין בלי שום עילה וסיבה אחרת הרי אינו בבחי' התפשטות (ואם הי' בבחי' התפשטות לא הי' מציאות יש (דמציאות אור הוא גם בהתפשטות מההעלם), ובאמת כן הוא אך במה שהוא יש אינו בבחי' התפשטות) כ"א שנתהווה כמו דבר עצמי ומקורי, וכמו חומר הראשון שבו נתהווה הכל וממנו מתגלים והכל כמו ממנו בעצמו, וכמו האדם שא"צ לקבל מאחר, ומה שמקבל בעבודה מהתבוננות ביטול המלאכים הוא בשביל הנה"ב, ובנה"א הוא בבחי' סיוע, שהרי הגילוי הוא אור הנשמה, ולכן עי"ז מתקן הגוף ונה"ב, וי"ל שז"ע ולא ילמדו לעתיד, וכמו"כ היש נברא דבר עצמי ומקורי.

שנח) ובדוגמא כזאת י"ל בבחי' החכ' ראשית ההשתל' שנתהווה מאין ליש ה"ה נמצאת בבחי' מהות עצמי כו', דכל ההשתל' דע"ס דאצי' ה"ה גילוים והתפשטות מבחי' החכ' כו', והחכ' נתחדשה מבחי' הכתר שאינו בבחי' גילוי והתפשטות כ"א שנמצאה בבחי' דבר עצמי כו'. וענין הדבר בזה הוא שנמצא בבחי' מציאות אור ואינו דומה כמו היש נברא דההתחדשות דבר בו הוא שנמצא בבחי' מציאות יש, אבל ההתחדשות דבר בבחי' חכ' הוא מה שנמצא בבחי' מציאות אור כו', דלמע' מהחכ' אינו בבחי' אור עדיין והחכ' נמצאה בבחי' מציאות אור כו' (וידוע דגם כלי החכ' היא בחי' אור דעש"ז נקרא החכ' חיוהי כו'), או מה שנמצאה בבחי' מציאות חכ' כו', דלמע' מזה לא יש עדיין מציאות חכ' וכאן נמצא מציאות חכ' כו', וחכ' הוא בחי' אור כו', אבל אין זה אור מתפשט כ"א אור עצמי כו'. וכן בענין הביטול הוא שהוא מהות ביטול כו' לא בחי' אהבה כ"א ביטול, וכידוע דאה' אינו ביטול דהרי יש מי שאוהב כו', והחכ' אינו בחי' אהבה ודביקות כ"א בחי' ביטול כו', והביטול דחכ' אינו מה שמתבטל מאיזה דבר

בבחי' העדר תפיסת מקום וכמו אוכם קדם עה"ע כו' שאין זה ביטול עצמי, וכמשנת"ל פ' ר"פ (ועמ"ש בפ' רפ"א) שזהו ע"ד שרגא בטיהרא שאין זה הביטול במהות האור רק בההתפשטות לבד כו', אבל הביטול דחכ' אינו באופן כזה