תשכט

ז"א הוא להיות בחי' הגילוי דוקא דבשביל זה נתצמצם כבי' בציור אדם דבחי' ז"א בכדי שיהי' בחי' הגילוי כו', וכמשנת"ל בתחלת הדרוש דענין המדות למע' הוא בכדי שיהי' הרגשת אלקות בעולם, ואין זה ענין פרטי כמו השגה וכה"ג כ"א שיהי' הרגש אלקי בנפש האדם כו', וההרגש הזה אינו הרגש איזה ענין אלקי כ"א הוא האלקי שבנפש (בל"א א געטלעכער דערהער א געטלעכער געפיל), ועי"ז ממילא מרגיש הענין אלקי שבכל דבר, שהרי בכל דבר יש כוונה אלקית וע"י הרגש האלקי הנ"ל ה"ה מרגיש בכל דבר את הכוונה האלקית שבה כו'. ועם היות שבפרטיות הענין הרי המדות הן בחי' אהוי"ר כו', הנה כללות הענין בזה הוא ההרגש האלקי בנפש שההרגש הזה באמת הוא בלי ציור באיזה דבר כמו אהבה וכה"ג כ"א הרגש פשוט כו', והוא עצם ענין הגילוי אלקות בעולם שיהי' בנבראים הרגש אלקי כו' והוא יסוד מוסד לכל דבר טוב כו', ולהיפך כתי' כ"א עונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלקיכם היינו בחי' הרגש האלקי כו' שמתעבה ומתגשם ע"י חומריות התאוות (שז"ע עונותיכם העיוות והעיקום כו'), וממילא עלול לכל

דבר רע ר"ל, והרגש האלקי הנ"ל הוא מהות אלקות בלי שום ציור באיזה דבר רק עצם אלקות כו'. והיינו דתכלית הכוונה בענין האצי' שיהי' גילוי אלקות בעולם זהו ע"י בחי' ז"א דוקא כו', וע"כ נקרא הז"א זה שהוא בחי' גילוי, והוא גילוי המהות כו', והיינו שזהו מהות הגילוי דאלקות בעולם והוא מהות ועצם אלקות בלי שום ציור פרטי רק הרגש פשוט כו'.

קיצור. וצ"ל והלא מדה ל' לבוש, הנה לגבי אוא"ס המאציל גם האורות הן בחי' לבושים להיותם הארה, והו"ע איליו ולא למדותיו ומ"מ ה"ז לבוש המיוחד שההתפשטות לפי אופן העצם, חו"פ החיצוניות הוא דבר בפ"ע, ויכול להיות לא כמו הפנימיות, רק שבא ע"י הפנימיות, וע"כ מחיצוניות באים אל הפנימיות, משא"כ בעצם והתפשטות, גם החיצוניות הוא ענין עצמי, והמעלה בהתפשטות שהיא לפי העצם ויודעים מזה מציאת העצם, וע"כ הוא בחי' גילוי, וגם הכלים הן מהתעבות האור, וע"כ הכלי היא לפי ערך האור, וכמו החסד שהוא לפי ערך האהבה, וכמו שהחיות בקיום המצות הוא לפ"ע האהבה, וכן למעלה החסד לפי ערך הרצון, וע"כ אין הכלים מסתירים, ועיקר הענין דז"א הוא להיות הרגש אלקי בנש"י, והוא הרגש פשוט בלי שום ציור, והוא האלקי שבנפש, שזה יסוד מוסד לכל דבר טוב, וע"כ ז"א נק' זה להיותו גילוי והוא גילוי המהות היינו הרגש אלקי פשוט.

שנו) אמנם ענין בחי' בינה הוא שיהי' השגה אלקית בעולם כו' (ושתהי' ההשגה בעולם זהו ע"י התלבשות בבחי' המל', וכמו אימא עילאה מקננא בכורסיא שזהו ע"י ההתלבשות במל' כו' וכמשנת"ל פ' שמ"ז, אך שרש ההמשכה היא מבחי' בינה דאצי' כו'), ועם היות שענין ההשגה היא מעלה ומדרי' גבוה וזה כל מעלת האדם על הבע"ח בבחי' שכל והשגה שבו כו', והרי האדם הוא תכלית הכוונה דבריאת העולם והוא שישיג אלקות כו', וכמ"ש בזהר דכוונת ברה"ע הוא בגין דישתמודעון בי' היינו שידעו את האלקות, וזהו ע"י האדם דוקא בבחי' שכל והשגה שבו כו' (ומ"מ לא די בהשגה לבד כ"א צ"ל התעוררות המדות וכמ"ש