תשכח

את העצם כו' (ובאמת ה"ז רק ידיעת מציאות העצם כי העצמי ממש ה"ה למע' מהעלם וגילוי ואין האור מגלה מהות העצם רק מציאותו כו' כמ"ש במ"א ונת' ג"כ לעיל), וזהו כל ענינו להיות בחי' הגילוי כו', הן זאת שיהי' גילוי אלקות בעולם וגם לידע בחי' העצם כו'. וכמו"כ גם הכלים דאצי' אינם מעלימים על האור כו', דעם היות דהכלים הן דבר בפ"ע מן האור הרי ע"ז אמר כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי' כו' שהרי מהתעבות האור נעשה הכלי כו', ועם היות דההתעבות אינו האור עצמו (דההתעבות שבאור זהו בחי' כח הכלי שבאור כו' וכמ"ש במ"א), מ"מ ה"ה בהאור ואינו דבר בפ"ע מן האור כו', ובשרשם הם ב' כחות כח הגילוי וכח ההגבלה כו' אך שם הכל הוא אחדות אחד, דבעצמות אוא"ס אין שום התחלקות כלל ושני הפכים המה בנושא א' כו' וכמו נמנעו הנמנעות בחיק הבורא כו', אך כמו שהן בהתגלות ג"כ מהתעבות האור נעשה כלי כו', ומאחר שהכלי היא מהאור ה"ה לפי אופן האור ואינה מסתיר על האור אדרבא היא מגלה אותו כו'. וכמו אהבה וחסד שהן אור וכלי שהאה' נקרא אור (ואהבת בגימ' ב"פ אור)

והחסד המסתעף ע"י סיבת האה' נקרא כלי כו', וכמו עד"מ איש האוהב בטבעו לזולתו מנעוריו שמצד אהבתו אותו ישתדל מאד בטובתו להיטיב לו בכל אשר יוכל כמו בהלואות גמ"ח או מתנות ושארי השתדלות כו', ונמצא שהחסדים והטובות הגם שהן רק בחי' המעשה לבד הרי כל כח המעשה הזאת הרי בא רק מצד אור האהבה שבלבו כו', והנה אנו רואין בודאי שיכלה כח המעשה הטוב והחסד הזה בהגבלת ענין מה שלא יפזר בשבילו הון רב יותר מכפי כחו, וזאת ההגבלה באה רק מצד הגבלת אור האה', שהרי אהבת האב לבנו שהיא בלתי מוגבלת לא יגביל אותה גם בחי' הכלי במעשה החסד והטוב כו', הרי שלפי"ע האה' כן הוא ממש ערך החסד בפו"מ כו', ובהחסד בפו"מ נראה ונגלה בזה האהבה שהיא סיבת החסד וגם נגלה בזה אופן גודל האה' כו', והיינו שהכלי היא לפי"ע האור ומגלה את האור כו'. וכמו"כ הוא בעבודה שהאה' אלקית היא מקור וסיבה לקיום המצות בפו"מ, דכאשר האה' היא רק בתבונת מוחו אינה בבחי' מקור למעשה בפו"מ דמחשבה טובה רק הקב"ה מצרפה למעשה כו', כ"א דוקא כאשר האה' היא בהתגלות הלב ה"ה מקור

למעשה בפו"מ כמ"ש בסש"ב דאז רוצה הוא בקיום המצוה ויש לו חיות בזה כו', הרי הקיום בפו"מ הוא לפי אופן האה' ונגלה בזה אור האה' כו' (ולעיל נת' שזהו רק רושם לבד כו'). וכן הוא למע' במ"ש כי חפץ חסד הוא דחפץ הוא בחי' האור והגילוי ולפי אופן כזה הוא החסד בפו"מ שהוא בחי' הכלי, וכמו חסד דרועא ימינא שזהו בחי' לבוש וכלי לבד אל האור הרי הכלי היא לפי אופן האור כו' (וכמו שיש הפרש בין טוב ה' לכל לטוב ה' לקויו כו', שהטוב הוא החסד בפועל וה"ה לפי אופן הרצון, שיש הפרש גדול בין הרצון בברה"ע והרצון בנש"י שז"ע טוב ה' לקויו כו', ובד"כ הוא ההפרש בין רצון חיצוני לרצון פנימי ועצמי כו' וכמ"ש במ"א). ומכ"ז יובן בבחי' ז"א שגם הכלים שהן בחי' לבוש אל האור אינם מסתירים על האור אדרבא הן מגלים את האור כו', וכמשנת"ל פ' רפ"ט בענין בצלמנו כדמותנו דגם הכלים הן בחי' צלם ונקרא צלם אלקים שהן לתאר את העצם כו' (והיינו בחי' פנימיות הכלי משא"כ חיצוני' הכלי היא בחי' דמות אלקים שזהו מה ששייך אל ענין ההתהוות ופנימיות הכלי הוא לצורך הגילוי כו' וכמשנת"ל פ' ר"צ), ועיקר הענין הוא דכללות בחי'