תשכו

ביותר ע"י מדת הגבו' כו' (וגם בחסד יש מ"מ הגבלה להיות ההשפעה אל הראוי כו', וכמשנת"ל ההפרש בין טוב לחסד כו' שעי"ז נותנת מקום לגבו' כו' וכמשנת"ל), וכמו"כ הגבו' אינו בבחי' העדר השפעה לגמרי ע"י מדת החסד כו', והגבלת הקצבה הזאת היא ע"י מדת הת"ת המכריע ביניהם כו', ועי"ז בא האור באופן כזה שיהי' בבחי' גילוי אל המקבלים כו', וזהו שנקרא ז"א זעיר אנפין שמתצמצם בזה האוא"ס שבא בבחי' מדידה והגבלה. אך עכ"ז יש בז"א מכל האורות דא"א דבר לא נעדר רק שבז"א הוא בבחי' צמצום ושיעור מוגבל כו', ועם היות שזהו בבחי' צמצום הרי מ"מ אין בזה בחי' הסתר והעלם רק בחי' מיעוט האור לבד, והיינו שהאור הוא בבחי' גילוי רק שהוא בבחי' צמצום ומיעוט ויכול להיות בזה הגילוי ביותר כו', וכמ"ש במ"א בענין מ"ש בע"ח דמז"א למל' נמשך האוא"ס בדרך נקב וממל' לבי"ע דרך מסך, שהמסך הוא בחי' הסתר ממש וממילא א"א להיות בזה הגדלת והרחבת האור מאחר שאין כאן גילוי אור כו', אבל ע"י נקב הרי יש גילוי אור, וכמו אור השמש המאיר דרך נקב הרי מהות אור השמש מאיר בזה

ויכולים להרחיב את הנקב להיות בחי' גילוי יותר כו', והיינו דכאשר מקבלים את האור בבחי' מדה וצמצום יכול להיות אח"כ בחי' גילוי יותר, וע"ד קאים איניש אדעתא דרבי' כו' דמתחלה אם הי' מגלה לו פנימי' השכל לא הי' יכול לקבל כו', אבל כאשר כבר קבל חיצוני' השכל אז יכול לבוא גם על פנימי' ועומק השכל כו', ובפרט בבחי' פנימי' ז"א שמאיר גילוי אוא"ס (ואדרבא בז"א מאיר הקו מהאוא"ס יותר מבאו"א כו' וכמשי"ת). והמדידה בזה אינו בבחי' מדה וגבול ממש כ"א המדידה היא שהעצמות יהי' יכולה להתקבל כו', והוא ההמשכה לנש"י שהן פנימי' העולמות ומקבלים מבחי' פנימי' ז"א כו' וממשיכים האו"פ ועצמי בעולמות ג"כ כו', וכמ"ש בזהר פ' ויקרא ד"ג ע"ב ע"פ אכלתי יערי כו' אכלו רעים כו', דמהו אומרו אכלו רעים לאחר שכבר אמר אכלתי יערי דהרי המזמין לחבירו הוא בעוד שהאוכל נמצא כו', ומפרש בזהר דרעים ודודים הן בחי' חו"ב וזו"נ דבריאה, ועז"א אכלתי יערי דאחר שנמשך האור בפנימי' ז"א ונמשך בנש"י ה"ה ממשיכים את האור גם לבחי' רעים ודודים דברי' כו' וכמ"ש בבה"ז על

מאמר זה. וזהו המשכת התו' כמו שבאה בז"א דחצבה עמודי' שבעה הן ז' ס"ת כו', וכן ש"ס משנה שהן בז"א והוא בחי' פנימי' ז"א כו'. וזהו דבחי' ז"א נקרא זה שהוא בחי' גילוי שלא ע"י הסתר והעלם שזהו גילוי האור בבחי' גילוי המהות כו'.

קיצור. ולכן ז"א עיקר בחי' אדם גילוי או"פ, שע"י חו"ג והכרעת הת"ת הגילוי באופן שיוכל להתקבל, ונק' ז"א שבו כל האורות דא"א והגילוי עם היותו בבחי' צמצום ומיעוט אינו בבחי' הסתר, ויכול להתרחב, וכמו דקאים אינש אדעתי' דרבי' אחר שמקבל החיצוניות, ופנימיות ז"א גילוי אוא"ס בבחי' מדידה עצמיות, והיא ההמשכה לנש"י, וממשיכים גם בעולם וכמ"ש בזהר דאכלו רעים כו' דודים הן בחי' חו"ב וזו"נ דברי', והוא המשכת התורה.

שנה) אמנם לכאורה אינו מובן הלא המדות הן בחי' לבושים, וכידוע דמדות הן מל' מדו בד שהוא בחי' לבוש כו', וא"כ ה"ז בחי' העלם כו'. אך