תשכא

החומריות שהוא מורגל בהם בטבעו כו', וצ"ל שכחי עמך לצאת מענינים אלו כו', וזהו שבירת החומריות בכלל כו', והיא העבודה דק"ש שעהמ"ט ותיקון חצות לשבור עצם החומריות כו', ואומרו לך לך מארצך הוא שע"י שבירת החומריות עי"ז הוא לך לך התגלות בחי' מו"ס כו', דאין אדם רואה מתוך הלבן שבעין אלא מתוך השחור כו' דיתרון אור הוא מן החשך דוקא כו'. ובעה"מ אי' מארצך דא ג"ע תתאי ומבית אביך דא ג"ע עילאה אל הארץ אשר אראך דא ארעא חשוכא ושפילה כו', והוא כנ"ל דחיות הקדש אינן רואין את הכבוד כו', וכמו"כ הנשמות קודם ירידתן בגוף שהן בג"ע וכמ"ש אשר עמדתי לפניו כו' ג"כ אינן רואין כו', רק בירידתן למטה אז במיתתן רואין כו', וזהו אל הארץ דא ארעא חשוכא דהיינו כמו מארצך שעי"ז דוקא הוא בחי' ראיית המהות כו'. וזהו ויאמר ה' אל אברם לך לך שתתגלה עצמות מדריגתך בחי' מוחא עילאה דעתיקא כו', ובכדי שיהי' הגילוי זהו ע"י מארצך וממולדתך כו' והגילוי הוא אל הארץ בחי' מל' כו', וזהו ואגדלה שמך בחי' מל' זהו בחי' שם דז"א כו', והגדלת השם הוא שיהי' גילוי

המהות בבחי' השם וכמו ותעש לך שם כהיום הזה כו', וזהו מעלה גדולה גבי אברהם כו', וזהו אל הארץ אשר אראה אותך ושיהי' הגילוי למטה כו'.

קיצור. והרצון הנ"ל בסבת התענוג העצמי שבו הוא בלתי מוגבל לגמרי, ובזה עצמו הוא מכסה על הטעם והתענוג, והתענוג המתגלה ע"י רצון הוא רק חיצוניות התענוג, וע"כ נק' כתר כה, וכן בינה לפי שהיא רק התפשטות נק' כה. וזהו ויאמר ה' אל אברם אב רם מו"ס עצמות התענוג לך לך להמשיך משרשך, והוא ע"י העלאת מ"ן מארצך ומולדתך ובית אביך חב"ד חג"ת נה"י.