תשכ

דהיינו בחי' חיצוני' עתיק, וכנודע דז"ת דעתיק מתלבשים באריך דחסד דעתיק מלובש בגולגלתא כו', דרישא דעתיק שהן ג"ר לא אתתקן שאינו בא בהתלבשות רק בחי' חיצוני' דעתיק שאין זה עצמו' עתיק כו', ובד"כ התלבשות התענוג בהרצון הוא בבחי' חיצוני', וכמשנת"ל פ"ר דבחכ' התלבשות התענוג הוא בבחי' פנימי וברצון הוא בבחי' חיצוני' דלכן התענוג אינו מוסיף חיות ברצון כו'. וזהו שהכתר הוא בבחי' כף הדמיון להיות שהכתר (היינו בחי' חיצוני' הכתר) ה"ז בחי' התפשטות לבד לא עצמי כו', ולהיות שזהו בחי' חיצוני' לבד מבחי' הפנימי' והעצמיות דהיינו בחי' מו"ס שזהו בחי' העצמיות כנ"ל, והרצון הוא שבא מבחי' הטעם ועונג ואין העצמית מתגלה בזה אדרבא ה"ה בבחי' לבוש המעלים כו', ומה שמתגלה בזה מבחי' העונג ה"ז בבחי' חיצוני' לבד כו', ע"כ ה"ז בבחי' דמיון לבד לגבי העצמות כו'. וכמו"כ הוא מה שהבינה נקרא כה להיותה בחי' השגה שזהו בחי' חיצוני' לגבי בחי' החכ' כו', שהרי בהשכלה הרי חכ' היא עצם ההשכלה היינו עצם נקודת הענין ובינה הוא בחי' התפשטות והתרחבות הענין

בריבוי הסברים ופרטים כו', ובפרט שעצם החכ' היא בחי' ראי' שלמע' מהשגה כו', וגם בהשכלי הרי מצד החכ' העיקר הוא ההנחה שכלית כו' כמשנת"ל פ' שד"מ ובכ"ד, וע"כ הבינה שהיא בחי' השגה ה"ז בחי' דמיון לבד לגבי החכ' כו', ובודאי שהבינה עם היותה בחי' כה ה"ה למע' מבחי' ז"א שנקרא זה וכן הכתר למע' מבחי' החכ' כו', ומ"מ זה בבחי' עצמי וזה בבחי' התפשטות (או שזה חיצוני' וזה פנימי') כו'.

ועפ"ז יובן מ"ש ויאמר ה' אל אברם לך לך, דהנה אברם הוא אב רם שכל הנעלם מכל רעיון בחי' מו"ס והוא בחי' מוח סתום הנ"ל שזהו בחי' עצמות התענוג כו', דהנה בענין תומ"צ ידוע שיש מעלה בתורה מה שהיא בחי' חכ' כו' דהמצות הם רצה"ע דשרשן מבחי' גלגלתא, ולכן המצות אין בהם טעם ולא ליהנות נתנו מפני שאין בהם בחי' טעם והשגה כו', אבל תורה היא בבחי' טעם וחכ' ושרשה מבחי' מוחא עילאה דעתיקא כו', וידוע דהתחלת יחוד עליון דמ"ת הוא מאאע"ה שאז התחיל שני אלפים תורה והמשיך גילוי בחי' ומדרי' הנ"ל. וז"ש לך לך להמשיך בחי' עצמו' מדריגתך בחי' שכל הנעלם כו', וההמשכה תהי' אל הארץ אשר אראך היינו בחי' המל' שזהו תכלית הכוונה להיות הגילוי בבחי' מל' ויהי' הגילוי למטה כו', ואומר אשר אראך אשר אראה אותך בחי' עצמות מדריגתך בבחי' גילוי המהות כו'. והנה כל המשכה צ"ל העלאה והוא ענין לך לך מלמטלמ"ע וכמו קומי לך לבוא לשרש ומקור הנשמה, וזהו לך לך מלמטלמ"ע ועי"ז בחי' הגילוי דלך לך מלמע' למטה כו'. וזהו מארצך וממולדתך ומבית אביך שהן

בחי' חב"ד חג"ת נה"י, מארצך בחי' נה"י ומולדתך הן מדות חג"ת ובית אביך חב"ד כו', והו"ע עליית המל' דרך מדרי' אלו מדרגא לדרגא כו', וכן עליית הע"ס עצמן לבחי' אוא"ס שלמע' מאצי' שעי"ז תהי' ההמשכה כו'. וע"פ פשוט מארצך כו' קאי על הנה"ב, דמארצך היינו בחי' נה"י שבו שזהו עצם החומריות שאינו בכלל מדה עדיין, ומולדתך בית אביך הן חג"ת וחב"ד דנה"ב כו', והיינו שבתחלה צ"ל שכחי עמך ובית אביך לצאת מהרגילות שלו מה שמורגל בענינים החומריים מצד עצם החומריות והגסות כו', וזהו שהוא בחי' נה"י ולא מדות דהיינו עצם