תשיג

כנודע. וכמו"כ גם בעולם הברי' דאימא עילאה מקננא בכורסיא ומשיגים השגות גדולות באלקות, שהרי החיות שלהם ה"ה משיגים בבחי' השגה גמורה עד שנא' עליהם עומדים ממעל לו, וידוע שזהו מצד ההשגה שלהם שההשגה ה"ה מקפת את הדבר וע"כ הן ממעל לו כו', וגם משיגים איך שאוא"ס קדוש ומובדל מן העולמות כו', הנה כ"ז הוא בחי' השגת המציאות לבד כו', דהרי גם בינה היא בחי' ידיעת המציאות לבד, וכמשנת"ל פ' שמ"ג דבינה היא בחי' שמיעה בחי' ידיעת המציאות כו'. אמנם מה שאימא עילאה מקננא בכורסיא אין זה בחי' עצמות הבינה כ"א כמו שמתלבשת במל' ובוקעת את הפרסא כו', וע"כ אינו דומה השגת המלאכים דברי' לההשגה דבינה שזהו ידיעת המציאות דבחי' חכ', דחכ' הוא בחי' אור עצמי ובינה היא ידיעת המציאות דבחי' האור עצמי דחכ' כו', אבל השגת המלאכים הוא בבחי' חיצוני' המל' וכמ"ש וצדקתך ירננו צדק מלכותא קדישא כו', שזהו בחי' הארה דהארה הנקרא הארה נבדלת כו' (ועמשנת"ל פ' של"ט), הרי אינו דומה כלל ידיעת המציאות דהארה נבדלת לידיעת המציאות דאור עצמי כו'. ופנימיות

הענין הוא דהנה באצי' הוא רק הארת הקו, וכל הארה הוא בחי' מציאות לבד וכמשנת"ל פל"ח, ובחכ' י"ל שמאיר עצמות הקו וכמשנת"ל פקל"ז ועמשית"ל, ובכללות האצי' הוא בחי' הארה לבד, וזה"ע ידיעת המציאות דבינה היינו שזהו רק ידיעת ההארה לא העצם כו', אבל ההארה נודע מהותה ממש, דכן הוא בכללות האצי', ונק' ידיעת המציאות מפני שהיא הארה לבד, משא"כ בנבראים ענין ידיעת המציאות הוא שנודע רק מציאת הדבר ולא המהות כלל גם לא מהות המציאות, והיינו שבאמת אין זה גילוי הארה ג"כ. וכמ"ש הפרדס שלמטה ידיעת המציאות אינו אפי' זיו מהעצמות ולמעלה המציאות זהו זיו מהעצמות, וכמ"ש במ"א בענין ההפרש בין ג"ע לעולם דבג"ע גילוי ג"ר ובעולם ז"ת, ולכן בג"ע גילוי המהות היינו מהות הזיו בחי' זיו השכינה, ובעולם העלם, וכמו עד"מ בראש משיג המציאות ממש שיודע מציאותו ממש משא"כ הגוף אינו משיג כלל, וכמו הלב עם היות שהלב מבין מ"מ אין הלב משיג מציאות השכל, והמוח משיג מציאות השכל וגם מציאות החיות שמושג מציאותו ממש כו'. וכמו"כ בעולם הברי' שאין שם גילוי ההארה

ממש (גם מבחי' חיצוניות המל') רק בחי' המציאות בלבד, ובאצי' מושג מהות ההארה (ועמ"ש בלק"ת בד"ה במדב"ס באה"מ), ולהיותה רק הארה ה"ז בחי' מציאות בלבד כו', והוא בחי' מציאות מבחי' עצם האור שבחכ' כו'. וע"י שאימא מקננא בכורסיא יש בהם ענין ההשגה כו', דבעולם היצי' בחי' דו"ר טבעיים ובעולם הברי' דו"ר שכליים כמ"ש בסש"ב פל"ט, אבל עצם ההשגה אינו דומה כלל כו', דהרי בכללות עולמות בי"ע לא יש בחי' השגת המהות דאלקות כ"א השגת המציאות לבד כו', דבאצי' הוא גילוי המהות דאלקות דאבא עילאה מקנן באצי', וע"כ בכללות האצי' הוא בחי' גילוי המהות כו' רק שהוא בחי' מהות הזיו כו', דחכ' עצמה י"ל שהיא מהות עצמי לא רק מהות הזיו וכמשי"ת, אבל מה שאבא עילאה מקננא באצי' ה"ז בחי' מהות הזיו כו' (ועמ"ש בע"ח שער מ"א אבל אבא הוא מתפשט כו'), ומ"מ בחי' מהות הזיו הוא בכל המדרי' דאצי' כו' דבאצי' הועילה הבינה להיות בחי' מעביר לבד כו' כמ"ש בע"ח שמ"א פ"א ושמ"ז פ"ג (שהרי בינה שהיא בחי' השגה ה"ה בחי' ידיעת המציאות בלבד, ומה שבבחי' בינה וכן