תשג

ברא דהיינו מקדם עד שלא נעשו כו', ומ"ש אח"כ ויאמר אלקים יהי רקיע זהו כמו שנפרטו בדבור אך מ"ש תחלה שנבראו השו"א זהו שנבראו בבחי' מח' ורצון כו', דשם אינם בבחי' מציאות רק מה שאוא"ס נותן להם ערך ומציאות כו', וע"ז נפרטו אח"כ המאמרות דהיינו להיות בחי' המציאות ממש שזהו ע"י בחי' דבור עליון, וזהו ויאמר אלקים בחי' אמירה ודבור להיות המציאות ממש, אבל מ"ש בראשית ברא אין זה בבחי' מציאות כו', וזהו דעם היות שבראשית נמי מאמר הוא ונתהוו בזה העולמות כו', מ"מ לא נא' כאן ויאמר להיות שזהו מאמר כללי היינו בבחי' מח' ורצון שאינו בבחי' מציאות כו', וזהו אומרו והארץ היתה תהו דעם היות שברא אלקים ה"ז לא בבחי' מציאות דבר רק מה שאוא"ס נותן להם ערך, היינו ההתהוות כמו שהוא בידיעתו ית' שהוא רק בבחי' נתינות ערך ומציאות לא בבחי' מציאות כו', וע"כ במדרי' זו הוא בחי' האחדות כו' כנ"ל. אך הכוונה הוא שיהי' גילוי בחי' ה' אחד בעולם זהו"ע בראשית ברא שית, דהנה שיתין הן בחי' יסוד והיינו בחי' כלי המקבל כו', וי"ל שזהו ג"כ בחי' ששה מדות

כמ"ש בזהר בכ"ד ברא שית ששה מדות כו', והיינו שהמדות הן כלים להמוחין להיות מאיר בהם גילוי המוחין ושיהי' אהבה אמיתית כו', וז"ע ניסוך היין בהשיתין היינו המשכת בחי' הבינה כו' שזהו העבודה דק"ש כנ"ל, ועי"ז נמשך גילוי בחי' ה' אחד כו', וזהו שעל יין הנסכים כתי' יין המשמח אלקים היינו גילוי ש' הוי' באלקים כו', דהנה ש' אלקים הוא שמצמצם להיות בחי' היש וכמ"ש שמש ומגן הוי' אלקים כו', אבל גבי ש' הוי' כתיב ה' אחד כו', ויין הוא המשמח אלקים להיות גילוי בחי' הוי' אחד כו', וכמו בשבת שהעבודה הוא בבחי' יחו"ע כנודע, וזהו דבשבת אומרים כגוונא דאינון מתייחדין כו' כמ"ש במ"א, והיינו דבשבת כתי' ויכל אלקים שכלו הצמצומים כו' ומאיר גילוי ש' הוי' שבת להוי' כו'. וזהו בראשית ברא שית דמ"ש בראשית ברא כו' הוא הבריאה שברצון שהכל בטל ומיוחד כו', ושיהי' הגילוי זהו"ע השיתין והוא ע"י העבודה דק"ש בהתבוננות דה' אחד שנקבע בלבו ומתעורר באהבה שאין לו חפץ ורצון זה כו', ועי"ז גילוי בחי' ה' אחד כו'. וזהו בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ

דהיינו בריאת שמים וארץ כמו שהוא בידיעתו ית' כו', וזהו והארץ היתה תהו שאין זה בבחי' מציאות כו' והכל יחיד ומיוחד כו', ומה שמודיעים זה הכוונה היא שיהי' גילוי בחי' ומדרי' זו. וזהו בראשית ברא שית שע"י העבודה דק"ש שהמדות הן בבחי' כסא להמוחין שמאיר בהם גילוי המוחין שהוא ההשגה וההתבוננות בה' אחד ובא עי"ז לידי אהבה אמיתית שלא יש חפץ ורצון זר כו', ע"י נמשך בחי' גילוי ה' אחד בגילוי בעולם כו'.

קיצור. וזהו בחי' כסא, היושבי בשמים מדות שע"פ טו"ד, שהמוח שליט על הלב, תחלה בבחי' אתכפי' חיצוניות הלב, ואח"כ אתהפכא פנימיות הלב, ועי"ז היושבי בשמים גילוי ה' אחד בעולם, וזהו בראשית ברא במח' ורצון לא בבחי' מציאות, ואח"כ נפרטו בדבור בבחי' מציאות, והכוונה להיות גילוי ה' אחד ז"ע בראשית ברא שית היושבי בשמים, וזה"ע ניסוך היין בשיתין משמח אלקים גילוי ה' אחד.