תרצג

קיצור. והדוגמא למעלה בדבור העליון דמל' מקור הנבראים, והקול הוא ההמשכה מבחי' ז"א שמורכב מאמ"ר חג"ת, והיא הרכבה פשוטה דהע"ס דאצי' אינם בבחי' התחלקות, וזהו ל' בחינה דכמו בחינת הכסף שמורה כמה יש כסף וכמה פסולת והכל ביחד, וכמו"כ באצי' הגם שיש מדרי' הכל הוא בבחי' אחדות, ובכדי שיתלבש בבחי' מל' צ"ל צמצום הא' שיתעלם הפנימיות והוא לצורך עצמה להיות בחי' מלוכה בחי' התנשאות, דלמעלה המלוכה קודם להעם, ובחי' מל' נאצלה בבחי' נקודה א' בחי' כתר מל' (ובשרשו הוא בחי' הרצון דאנא אמלוך חיצוניות המל' ובאצי' הוא כתר מל', ולכן נש"י ממשיכים זאת), ובכדי שיהי' בנין המל' באצי' גופא זהו צמצום הא', וההתעלמות היא ע"י ההתנשאות. וצמצום הב' הוא להיות ההתחלקות בריבוי צירופי אותיות בחיצוניות המל' היורדת לבי"ע, שזהו לצורך ההשפעה.

שלז) ויש עוד בחי' ה"ג שניים שניתנים ביסודה והן אינם בתמידות רק לפעמים דהיינו כשצריך לעשותה כלי לקבל הגילוי מלמעלה והוא להיות יחוד קוב"ה ושכינתא דהיינו להיות במל' בחי' גילוי אוא"ס כו', וענין ה"ג אלו הוא לעורר בחי' המל' בבחי' תשוקה ברשפי אש לעלות למעלה שעי"ז נעשית בבחי' כלי לקבל כו', וזהו שניתנים ביסודה דיסוד דנוק' הוא בחי' ההתקשרו' של המקבל אל המשפיע לקבל השפע כו', וענין עשיית הכלי היינו להיות בבחי' כלי ריקן שהו"ע ביטול הישות ולהיות בבחי' תשוקה וצמאון לעלות כו', דהנה בחי' המל' כשיורדת לבי"ע ונעשה בבחי' משפיע לבי"ע הרי נעשית בבחי' יש כו'. וזהו שאמרז"ל דוד לא הוה לי' שנין שזהו מפני בחי' הישות כו', דהנה כלי לחיות הוא בחי' ביטול דוקא, ולכן עיקר האור והחיות הוא בבחי' חכ' לפי שהחכ' היא בחי' אין ומ"ה כו', אבל מל' שהיא בחי' יש אינו מאיר בה האור והגילוי כו', והיינו בבחי' המל' כמו שיורדת לבי"ע כו', וכמו עד"מ התלמיד היושב לפני רבו ה"ה בבחי' ביטול אל הרב ועי"ז הוא כלי לקבל (וכמשנת"ל פ'

רצ"ד ענין הכנת הכלי כו'), וכאשר הוא שונה עם תלמידים קטנים ממנו הוא בבחי' יש ודבר וא"א לו להיות בבחי' מקבל ולקלוט השפע שנית מרבו עד שיבטל ישותו ויהי' כלי ריקן כו', וכענין ר"ז צם מאה תעניתא כו', וז"ע ה"ג הנ"ל לפעול בחי' הביטול כו', ושתהי' בבחי' רצוא לעלות למעלה וכמו למען יזמרך כבוד ולא ידום נהו"ת קארי תדיר לנהו"ע כו' (וביטול הישות והצמאון הכל הוא ענין א' והא בהא תליא כו'), ועי"ז היא עולה באצי' ומקבלת שם האורות דאצי' כו', וזהו שלפעמים אמרו דוד לא הוה לי' שנין ופעמים כתי' דוד מלך ישראל חי וקיים, אך דבחי' המל' כשיורדת לבי"ע אינו מאיר בה האור וזהו דלא הוה לי' שנין כו', וכשהיא באצי' ומאיר בה האורות דאצי' היא בבחי' חי וקיים כו' (וי"ל דמ"ש דוד מ"י חו"ק הוא בחי' המל' כמו שהוא בבחי' אספה"מ שנת"ל פ' שכ"ד, ולפי מה שנת' שם י"ל שזהו בבחי' בנין המל' באצי' הנ"ל יעו"ש). וזהו ה"ג השניים לעשותה כלי כו'. וי"ל שזה"ע משכני אחריך נרוצה שנא' משכני ל' יחיד דקאי על בחי' מל' כשיורדת לבי"ע ופי' משכני ע"י הגילוי

מלמעלה להיות בחי' העלאה כו', ובמד"ר דקאי על בהמק"ד כו', ובמקדש כתי' מקדש אד' כוננו ידיך שהו"ע עשיית הכלי להיות בבחי' כלי ריקן כו' וכמ"ש במ"א. ויש ה"ג שלישיים שהן לצורך הולדה, והענין

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.